Page 17 - תאטרון 34
P. 17
מה שרואים מכאן
לטענת רז יוסף ) ,(2004הציונות סימנה את הגבר המזרחי כאחר מיני ואתני והשליכה עליו
תשוקות ופחדים כפי שהקולוניאליסט המערבי השליך את הפנטזיות שלו על הזכר היליד.
הסטריאוטיפ של הגבר המזרחי הוא של פרא אלים בעל תיאבון מיני מוגבר .במחזה קזבלן,
היצריות המתפרצת של המזרחי מאיימת לחלל את בת־זוגו האשכנזית של הצבר.
דו־קיום אינו אפשרי עם מפלצות; המפלצת מאיימת על חייו של האדם ולכן דמה הפקר.
אולם במקרה של היצור סימנטוב ,חיסול אינו אופציה -אלים ומזוהם ככל שיהיה ,סימנטוב
הוא בן לעם היהודי ולוחם למען עצמאות ישראל .חוקר המשטרה אברמוב ,נציג המדינה
במחזה ,מעלה שני פתרונות לבעיה :האחד הוא לכלוא את סימנטוב מאחורי סורג ובריח,
השני )ההומני יותר לכאורה( הוא ליישבו מחדש במקום שומם ונידח ,רחוק ככל האפשר
מריכוזי אוכלוסייה.
אף כי לאברמוב אין ראיות מוצקות נגד קזבלן ,הוא נוהג בו כאילו היה עבריין מורשע
ומציע לו עסקה מפתה – הפסקת החקירה המשטרתית תמורת עזיבתו את העיר ושינוי
אורח חייו:
קזבלן :כן ,שמענו כבר .להתחיל הכול מחדש ,מה?
אברמוב :מדוע לא? ) (...צא מתוך העיר .תעבוד בשדה ,הרחק מבתי־הקפה ,ולפתע
תראה שאתה נעשה לאדם אחר .אתה חייב לברוח מן העיר ,קזבלן .אתה חולה .שם
תבריא .העיר מרעילה אותך ...הסמטאות (...) ...להיכן תעבור לגור ,קזבלן? שמעתי
שמתכוונים להרוס את הבית הזה (...) ...מדוע לא תלך להתיישב? תקבל בית ועבודה
קשה ,שני דברים שאתה זקוק להם(...) .
קזבלן :אתה דואג לי?
אברמוב :למען האמת – גם למשטרה...
)מוסינזון ,1989 ,עמ' 63־(62
אברמוב ,אם כן ,מציג עצמו כמי שפועל מתוך דאגה כנה לבריאותו הרוחנית של סימנטוב.
בהקשר זה ,ראוי לציין כי מדיניות פיזור האוכלוסין שנקט הממשל הישראלי בשנות
החמישים ,מדיניות אשר במסגרתה הופנו עולים )רובם מזרחים( להתיישבות כפרית
באזורי ספר ,נועדה לא רק לתת מענה לעלייה ההמונית ולהשליט את הריבונות הישראלית
על כלל שטחי המדינה ,אלא גם לתקן את נפשם של המהגרים החדשים .יישובי העולים
הוצגו "לא רק כחלק מתכנונה הטריטוריאלי והמשקי של המדינה ,אלא גם כחלק מתהליך
של חברות בעל מימד דיסציפלינרי ממדרגה ראשונה .התכלית היתה גם לשלב את
המהגרים בכלכלה של המדינה החדשה ,אך לא פחות חשוב מכך ,להביאם "מן הגולה אל
הגאולה"" )קמפ ,2002 ,עמ' 45־ .(44בדבריו של החוקר אברמוב אנו מוצאים הד
ל"דאגתו" של היישוב הוותיק ל"בריאותם" של הנקלטים .אולם כאשר אברמוב מודה כי
הוא לא רק "דואג" לסימנטוב ,אלא גם למשטרה ,הוא רומז על המניע הנסתר שמאחורי
הצעתו -הבטחת רווחתה ושלוותה של האוכלוסייה הוותיקה במרכז הארץ.
מאחר שסימנטוב מסרב לעזוב את העיר ,החוקר אברמוב מנסח את הצעתו בצורה משכנעת
יותר" :הסוף שתהיה חבוש כל ימיך בבית־האסורים .אתה מוכרח להסתגל או שתהיה
גיליון 15 34
