Page 18 - תאטרון 34
P. 18

‫מבודד מאחרי חומות וסורגים‪ .‬זוהי הברירה‪ ,‬בחור! אין דרך אחרת‪ .‬להיות בסדר – או‬
‫בית־הסוהר!" )מוסינזון‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ .(66‬אם כן‪ ,‬מה שהחל כהצעה "נדיבה" הופך עד‬
‫מהרה להצעה שלא ניתן לסרב לה‪ ,‬כלומר לאיום‪ .‬אברמוב מנצל את סמכויותיו להשגת יעד‬
‫שאינו כלול בהגדרת תפקידו ‪ -‬קביעת מקום מגוריו של אזרח‪ .‬מעניין לציין כי מדינת‬
‫ישראל כפתה את מדיניות פיזור האוכלוסין על המהגרים לא רק על־ידי הטלת סנקציות כמו‬
‫אי־מתן כרטיסי מזון ומניעת עבודה בלשכות התעסוקה‪ ,‬אלא גם באמצעות אכיפה‬

                                                                               ‫משטרתית‪:‬‬

‫במסגרת ההסדרים עם המשטרה‪ ,‬בשלב הראשון היה על השוטרים לבקר ביישובים‬
‫שבהם נודעה תכונת עזיבה‪ ,‬והם נדרשו לנסות לעצור אותה באמצעים שונים‪ .‬בשלב‬
‫השני‪ ,‬הוחלט להקים מחסומי דרכים למען עצירה ובדיקת מכוניות‪ .‬נהגים לא הורשו‬
‫להוביל ברכבם אנשים עם חפצים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬ניתנה הוראה להחזיר את האנשים‬

                                ‫ליישובים בהליכה רגלית‪ ,‬ולבדוק במקום את חפציהם‪.‬‬

‫)קמפ‪ ,2002 ,‬עמ' ‪(62‬‬

‫בעודו דן עם אברשה על העברתו של קזבלן למושב העולים צור־מעון‪ ,‬אברמוב מסביר‬
‫לבן־שיחו כי המשטרה אולי לא אהודה‪ ,‬אבל בוודאי נחוצה‪" :‬איש לא אוהב צינורות־ביוב‬
‫– אולם בלעדיהם היה יותר גרוע" )מוסינזון‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ .(76‬מסתבר שאברמוב רואה‬
‫עצמו כמי שמתעל פסולת אנושית‪ .‬הוא הצינור שבאמצעותו יצורים "מזוהמים" כמו‬
‫סימנטוב‪ ,‬מסולקים מהבית ומוזרמים לביב השופכין‪ .‬המדינה‪ ,‬בייצוגו של אברמוב‪ ,‬אינה‬
‫מסתפקת בבידודו של קזבלן באזור שוליים )יפו( שאליו מנקזים את כל מה שאינו רצוי‬
‫בתל אביב )כמו מזבלות‪ ,‬שנאי מתח גבוה‪ ,‬מפעלי תעשייה‪ ,‬בתי זונות‪ ,‬בתי מעצר‪ ,‬מכונים‬

                                       ‫פתולוגיים ועוד(‪ 4‬אלא דואגת להרחיקו לגבולותיה‪.‬‬

‫במחקר הסוציולוגי העכשווי‪ ,‬האכלוס של העולים מארצות ערב והאסלאם ביישובי ספר‬
‫חקלאיים ובעיירות פיתוח מובן כהדרתם ממרכזי הכוח החברתיים‪ ,‬הכלכליים והפוליטיים‪.‬‬
‫במחזה קזבלן‪ ,‬הניתוב של המזרחים לפריפריה מתגלה כפעולה בסיסית יותר ‪ -‬כהרחקתו‬
‫של זיהום מסוכן ממרכז הגוף הישראלי‪ .‬על פי מרי דגלס )‪ ,(2004‬זיהום הוא דבר שאינו‬
‫משתייך לקטגוריה ברורה‪ ,‬שאינו נמצא במקומו הראוי‪ .‬בעוד טוהר משמעו הפרדה‪ ,‬סדר‬
‫וגבולות ברורים‪ ,‬זיהום פירושו עירוב‪ ,‬בלבול וחציית גבולות‪ .‬ייתכן שזהותו הלימינאלית‬

  ‫של המזרחי כיהודי־ערבי )שנהב‪ (2003 ,‬היא שאחראית לתפיסתו ולהצגתו כגורם מזהם‪.‬‬

‫בהקשר הנוכחי‪ ,‬ראוי להזכיר מחזה אחר של מוסינזון – אלדורדו )אהל‪ – (1955 ,‬אשר‬
                                                 ‫דמה במידה לא־מבוטלת לקודמו‪ ,‬קזבלן‪:‬‬

‫שוב מוליך אותנו יגאל מוסינזון אל "השטח הגדול" של יפו ואל "העולם התחתון"‬
‫המקנן בתוכו‪ .‬שוב נאשם גיבור המחזה בפשע‪ ,‬אשר )רק במקרה!( ידו לא היתה בו‪.‬‬
‫שוב מופיעים על הבמה חצי־תריסר "טיפוסים"‪ ,‬יוצאי ארצות שונות של אירופה‬
‫והמזרח‪ ,‬שבסימטה אפלה בלילה אין רצון להיפגש אתם; גם הפעם אחד מהם משוגע‪.‬‬

                                                                ‫‪ 4‬ראו רוטברד )‪ ,(2005‬עמ' ‪121‬־‪.122‬‬

                                                                        ‫‪  16‬גליון ‪34‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23