Page 25 - תאטרון 34
P. 25

‫מה שרואים מכאן‬

‫הפארק – ניטע לפי דוגמת הגן האנגלי‪ :‬גן המנסה ליצור חיק טבע קמאי‪ ,‬שאף כי הוא‬
‫מתוכנן בקפידה‪ ,‬אין הוא נראה כזה‪ .‬חלקו הגדול‪ ,‬הקרוב יותר לבית‪ ,‬מתואר כממלכה‬
‫פלאית ששררו בה בדרך־כלל עליצות ושמחת חיים‪ ,‬ובו צמחו ורדים‪ ,‬שושנים צחורות‬
‫וקמליות פלאיות‪ ,‬וכן צבעונים בשלל צבעים‪ ,‬מלבן בוהק ועד שחור כזפת‪ .‬חלק זה‪,‬‬
‫ובמיוחד חלקות עצי הפרי‪ ,‬מתואר כגן בנוסח גני ורסיי הצרפתיים‪..." :‬טורים של עצי פרי‬
‫סדורים כחיילים‪ ,‬עץ אגס שצורתו כשל צפצפה פירמידלית‪ ,‬אלונים ותרזות דמויות כדור‪,‬‬
‫מטרייה מעץ תפוח‪ ...‬ואפילו המספר ‪ 1862‬עשוי משזיפים – מחווה לשנה שבה החל‬
‫פסוצקי לעסוק בגננות"‪ .‬מלבד חלקות נוי אלו מטופח להפליא החלק המסחרי של הגן‪ :‬עצי‬

               ‫פרי כדובדבנים‪ ,‬שזיפים ותפוחים שמהם מוציא פסוצקי את פרנסתו בכבוד‪.‬‬

‫מעסיקה אותי השאלה מהו הגן הזה בעבור צ'כוב‪ ,‬שהרי אף כי דובדבנים יש בו‪ ,‬אין בו‬
‫בנמצא ייצוג לאמא רוסיה הנפרדת לאיטה מחיי עבודת האדמה וצועדת אל תיעוש קבלני‬
‫בנוסח זה המתואר ב"גן הדובדבנים"‪ .‬ואכן ככל שיורדים אל שורשי התיאור‪ ,‬מסתבר שהגן‬
‫בעל אנרגיה משל עצמו‪ ,‬הלובשת עוצמות שונות‪ ,‬שהרי צ'כוב‪ ,‬בהיותו סופר הבורר את‬
‫מילותיו – כמותו כמשורר – מבליע בתיאורו הנרחב ָפּנים סימבוליסטיים‪ ,‬וחושף בתיאור‬

                                    ‫הגן גם את ה'מקראמה' שממנו עשויות נפשות גיבוריו‪.‬‬

‫האמן פסוצקי‪ ,‬שנטע אותו ומטפל בו‪ ,‬אינו רואה מול עיניו אלא את גנו‪ .‬הוא מעיד על‬
‫עצמו‪" :‬אני עושה הכול במו ידי‪ .‬עובד מהבוקר עד הלילה‪ .‬את כל ההרכבות אני עושה‬
‫בעצמי‪ ,‬את הגיזום – בעצמי‪ ,‬את הנטיעות – בעצמי‪ .‬הכל בעצמי‪ .‬כשעוזרים לי אני מקנא‪,‬‬
‫נרגז עד כדי גסות רוח‪ .‬תמצית הסוד היא האהבה"‪ .‬ההתבוננות בגן דרך העצמי המצומצם‬
‫ה"קיפודי" של האמן אכן מצמצמת את הרוח היצירתית והופכת את הגן לראי של נפש‬
‫כבולה‪ ,‬שגם אמנותה היא צינור של אהבה עצמית עצבנית‪ .‬אהבתו העצמית המוסבת לגן‬
‫היא גם הסיבה לחורבן חייהם של בתו ושל קוברין האהובים עליו‪ ,‬שכן מתוך החרדה‬
‫המקננת בו לגורל הגן לאחר מותו‪ ,‬הוא מתכנן בעיניים סומות את נישואי בתו לקוברין‪,‬‬
‫שבריאותו הנפשית לקויה‪ .‬הסיפור מסתיים לפיכך במותו של האמן ויחד עמו – חורבן הגן‪.‬‬

‫אך הפן המרהיב והאימתני ביותר של הגן נחשף מתוך הזיקה שמפתח כלפיו איש האקדמיה‪,‬‬
‫קוברין‪ ,‬השב אליו כמעשה "שיבה מאוחרת" לאחר שהוציא כחמש־עשרה משנותיו‬
‫בעבודת כתיבה ובהוראת סטודנטים – מאמץ שהותיר אותו עייף ובעל עצבים מעורערים‪.‬‬
‫קוברין‪ ,‬שרופאיו ממליצים לו לנוח בכפר כדי להרגיע את נפשו החולה‪ ,‬נקלע לסיטואציה‬
‫הפוכה‪ .‬דוקא בפארק מתגלה אליו הנזיר השחור‪ ,‬ובדומה למכשפות המטעות את מקבת‪,‬‬
‫הוא מעורר בו אמונה בגאוניותו ושמחה על מצבו הנפשי המאני‪ .‬בהליכתו אל הפארק‪,‬‬
‫הנטוע באופן חופשי יותר מאשר שאר חלקי הגן‪ ,‬הופכים מאפייני האורנים על "שורשי‬
‫החיה השעירה" שלהם למאפייניו הוא‪ .‬במקום לראות עצמו חלק צנוע מן הטבע‪ ,‬הוא הופך‬

‫‪ ‬גיליון ‪23 34‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30