Page 25 - תאטרון 34
P. 25
מה שרואים מכאן
הפארק – ניטע לפי דוגמת הגן האנגלי :גן המנסה ליצור חיק טבע קמאי ,שאף כי הוא
מתוכנן בקפידה ,אין הוא נראה כזה .חלקו הגדול ,הקרוב יותר לבית ,מתואר כממלכה
פלאית ששררו בה בדרך־כלל עליצות ושמחת חיים ,ובו צמחו ורדים ,שושנים צחורות
וקמליות פלאיות ,וכן צבעונים בשלל צבעים ,מלבן בוהק ועד שחור כזפת .חלק זה,
ובמיוחד חלקות עצי הפרי ,מתואר כגן בנוסח גני ורסיי הצרפתיים..." :טורים של עצי פרי
סדורים כחיילים ,עץ אגס שצורתו כשל צפצפה פירמידלית ,אלונים ותרזות דמויות כדור,
מטרייה מעץ תפוח ...ואפילו המספר 1862עשוי משזיפים – מחווה לשנה שבה החל
פסוצקי לעסוק בגננות" .מלבד חלקות נוי אלו מטופח להפליא החלק המסחרי של הגן :עצי
פרי כדובדבנים ,שזיפים ותפוחים שמהם מוציא פסוצקי את פרנסתו בכבוד.
מעסיקה אותי השאלה מהו הגן הזה בעבור צ'כוב ,שהרי אף כי דובדבנים יש בו ,אין בו
בנמצא ייצוג לאמא רוסיה הנפרדת לאיטה מחיי עבודת האדמה וצועדת אל תיעוש קבלני
בנוסח זה המתואר ב"גן הדובדבנים" .ואכן ככל שיורדים אל שורשי התיאור ,מסתבר שהגן
בעל אנרגיה משל עצמו ,הלובשת עוצמות שונות ,שהרי צ'כוב ,בהיותו סופר הבורר את
מילותיו – כמותו כמשורר – מבליע בתיאורו הנרחב ָפּנים סימבוליסטיים ,וחושף בתיאור
הגן גם את ה'מקראמה' שממנו עשויות נפשות גיבוריו.
האמן פסוצקי ,שנטע אותו ומטפל בו ,אינו רואה מול עיניו אלא את גנו .הוא מעיד על
עצמו" :אני עושה הכול במו ידי .עובד מהבוקר עד הלילה .את כל ההרכבות אני עושה
בעצמי ,את הגיזום – בעצמי ,את הנטיעות – בעצמי .הכל בעצמי .כשעוזרים לי אני מקנא,
נרגז עד כדי גסות רוח .תמצית הסוד היא האהבה" .ההתבוננות בגן דרך העצמי המצומצם
ה"קיפודי" של האמן אכן מצמצמת את הרוח היצירתית והופכת את הגן לראי של נפש
כבולה ,שגם אמנותה היא צינור של אהבה עצמית עצבנית .אהבתו העצמית המוסבת לגן
היא גם הסיבה לחורבן חייהם של בתו ושל קוברין האהובים עליו ,שכן מתוך החרדה
המקננת בו לגורל הגן לאחר מותו ,הוא מתכנן בעיניים סומות את נישואי בתו לקוברין,
שבריאותו הנפשית לקויה .הסיפור מסתיים לפיכך במותו של האמן ויחד עמו – חורבן הגן.
אך הפן המרהיב והאימתני ביותר של הגן נחשף מתוך הזיקה שמפתח כלפיו איש האקדמיה,
קוברין ,השב אליו כמעשה "שיבה מאוחרת" לאחר שהוציא כחמש־עשרה משנותיו
בעבודת כתיבה ובהוראת סטודנטים – מאמץ שהותיר אותו עייף ובעל עצבים מעורערים.
קוברין ,שרופאיו ממליצים לו לנוח בכפר כדי להרגיע את נפשו החולה ,נקלע לסיטואציה
הפוכה .דוקא בפארק מתגלה אליו הנזיר השחור ,ובדומה למכשפות המטעות את מקבת,
הוא מעורר בו אמונה בגאוניותו ושמחה על מצבו הנפשי המאני .בהליכתו אל הפארק,
הנטוע באופן חופשי יותר מאשר שאר חלקי הגן ,הופכים מאפייני האורנים על "שורשי
החיה השעירה" שלהם למאפייניו הוא .במקום לראות עצמו חלק צנוע מן הטבע ,הוא הופך
גיליון 23 34