Page 129 - תאטרון 43
P. 129
אפוקליפסה
עוד בשנות העשרים פירש השמאל את כוח המשיכה של השקיעה
השפנגלריאנית כקריסה צפויה של הקפיטליזם )…( .המטפוריקה
האפוקליפטית מבטיחה פטור מחשיבה אנליטית ,מאחר שהיא נוטה לזרוק
הכול לסיר אחד .מהסכסוך במזרח התיכון ועד שביתות בהסתדרות נתפס
הכול ביחד ולחוד כסימנים אפלים לטוטליות מדומיינת ,לקטסטרופה
"בכלל" .הנטייה להכללה נמהרת מזיקה לשאריות יכולת החשיבה הבהירה
שנותרה לנו ,טוען אנצנסברגר בצדק ,ומשהו מהחשיבה הבהירה והקונקרטית
הזאת מאפיין גם את מילר .את ברכט גם כן .במובן זה מוליך הלוך־הנפש
של השקיעה למיסטיפיקציה .האי־רציונליות החדשה איננה יכולה לפתור
בשום אופן את הבעיות האמתיות .אדרבא ,היא מניחה להן להופיע כבלתי
ניתנות לפתרון.
בקונגרס שקיימו אנרכיסטים ספרדים ב־ ,1898הם שרטטו תמונת עתיד
מרהיבה על התקופה שלאחר ניצחון המהפכה :עולם של בתים
רבי־קומות זוהרים עם מעליות ,שיחסכו עליה במדרגות ,אור חשמל
לכל ,מתקני אשפה ומכונות ביתיות נהדרות ...חלום־האנושות הזה
שהוגש בפאתוס משיחי ,עולה בלבלי ריטה ( ,)1978מחזה ניאו־ברכטיאני,
שכתב המחזאי היהודי המזרח־גרמני תומס ב ָראש ,בקטע סאטירי על
ההבטחה הגדולה של מהפכת אוקטובר ,על שחר שיפציע לפועלים
ולאיכרים ,ללא ניצול וללא דיכוי ...בשונה מברכט שהיה מחויב יותר
או פחות לאידיאולוגיה מרקסיסטית ,בראש היה קרבן שלה ,בהיותו בן
למשפחה ששבה למזרח־גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה ,לבנות
עתיד טוב יותר .הוא התאכזב .בראש מאשים את הקפיטליזם כמו את
השיטה הסובייטית ,ומתאר אפוקליפסה אפורה ,מזויפת ,ששדדו ממנה
אפילו את הדמיון ,ושם אותה בפי קצין סובייטי תמים ,שאנס צעירה
גרמניה שהוריה נהרגו ,הוא חי איתה ועד מהרה היא תהרוג אותו.
באחד מקטעי ה"חיזור" ,האירוניים ,הקצין התם מספר לריטה:
"את ההריסות צריך לפנות ,ואז לצקת על כל הארץ שלמת אספלט מגבול
לגבול :מישור שטוח ובהיר מאבן .במקום בתים ,אותם מאורות עכברושים
של בדידות ,ייבנו קוביות זכוכית על גלגלים ,עם מנועים בפנים .קרוון
לכל אזרח .תוכל לנסוע לאן שתרצה .איפה שתרצה להישאר ,תישאר (…)
אפשר יהיה לייסד ערים גדולות בכל עת ,ולפרק אותן (…) בין האספלט
יהיו שדות גדולים ומרעה לבהמות .שם כל אחד יוכל לזרוע מה שהוא
צריך ,שם יוכל לקצור מה שזרע ,שם יוכל לשחוט את מה שגידל)…( .
עידן חדש .אדם חדש )…( .העולם הישן נחרב .אנחנו צוחקים עליו"12.
12לבלי ריטה.129 ,
127תאטרון גיליון 43