Page 130 - תאטרון 43
P. 130
*
פרנץ קסוור קרץ היה אחד המחזאים השמאלניים המצליחים במערב
גרמניה ובשנות השבעים והשמונים ,בעיקר ,הועלו מחזותיו לרוב ,כולל
אימתה ותקוותה של הרפובליקה המערב גרמנית ,שכתב בעקבות מחזה בשם
דומה של ברכט ,כמובן ,אבל כאחרית אחרת .אימי האטום אולי הספיקו
להטריד את ברכט ,אך קרץ כתב על כך תמונה במחזהו ,ובה ,על
שולחן חול ,מתאר מהנדס בדייקנות כיצד בדיוק תראה מינכן וסביבותיה
אחרי הפצצה אטומית:
הבעיה המעניינת ,איך אני מציג את הלא־כלום ,אותה בעצם לא
פתרנו עדיין .ועוד ,כשיצאתי מתוך ההנחה יפת הנפש והחסודה
שבזמן ההתפוצצות לא חוגגים את פסטיבל אוקטובר ,עם הבירה
וההמונים והנקניקיות ,בואו נצא קצת יותר החוצה ,לשולי העיר.
ובכן בין הגתפלאץ והווסטאנד מצד אחד ובין השטיגלמיירלפלאץ
והאוניברסיטה מן הצד האחר ,נשאר רק מעט מאוד שנשאר עומד על
כנו אבל מאחורי זה ,זה מעניין ומותח במיוחד :אם מניחים שבכדור
האש ,שקוטרו כחצי קילומטר ,שורר חום של כעשרה מיליון מעלות
צלזיוס ,ועם התפשטותו של הכדור הזה נוצר גל הדף בצורת חצי
עיגול ,והוא נשלח במהירות נוראה אל שולי העיר ,אז כבר אפשר
לתאר איך זה נראה שם בפרברים13.
הנה אפוקליפסה קרה ,מכוונת ,מדויקת ונטולת להט ,לפחות כתחבולה
רטורית יעילה ,העוסקת ב"חומר המכיר במגבלותיו" .לאפוקליפסה
מלהיבה נחוצה דת ,מניפולציה או זיק אמוני לאו דווקא רציונלי .קרץ
איננו חדשן מהפכן ביחס לברכט ,ובעצם הוא ממשיך דרכו דור מאוחר
יותר ,בהגיבו על אירועים ותהליכים ממוקדים ,תוך מחויבות ומעורבות
חברתית .עדיין בעקבות ברכט והרטוריקה שלו ,אך שונה מקרץ לפחות
במחזהו רפסודת המתים ,הוא הרלד מילר המערב גרמני ,שבין אסון
צ'רנוביל לבין זיהום נהר הריין בידי חברת סנדוז השווייצית ,פרסם את
יצירתו האפוקליפטית־דיסטופית על אישה ושלושה גברים שהפליגו
באמצע המאה ה־ 21במורד הריין לכיליונם הבלתי־נמנע ,מעבר
ליפהפייה זהובת־השיער לורליי היושבת על סלע (היינריך היינה כתב
עליה את השיר הידוע כל־כך בתרבות הגרמנית ,כולל בתקופת
הנאצים) ,מעבר לשואות ביו־כימו־אטומיות .אבל נשרדי רפסודת
13פרנץ־קסוור קרץ ,מתוך אימתה ותקוותה של הרפובליקה המערב גרמנית ,מבעד
לאלים ,דיונון .1988
128תאטרון גיליון 43
