Page 132 - תאטרון 43
P. 132
שלה עם ריפוד הפרווה כל הגוף שלה היה אדום־ארגמן ,המחצית
הימנית שלה חצי פתוחה אח ,מה אתם יודעים על האווירה הנהדרת
שבריין? לא היו לה כבר שערות ,לא גבות ,העפעפיים חסרים
מעורסל רכות בידי אב קדמוני ,הריין .ושוב־ושוב רוח־הריין ,מרחפת
על פני הלורליי ארוגת־האגדות .מרחפת על פני סלע־הדרקון
הנאדר .מרחפת בבופארד ,פנינת הריין מימים־משכבר והראש שלה,
הראש המסכן .הראש המסכן שלה! נראה כמו תרנגולת מבושלת כן,
לב הרומנטיקה הגרמנית! כך היה פעם ,בדיוק כך .ואני הייתי
בדרכים על פני הריין .על ספינת־הריין .יופ ,מדריך־התיירים על
פני הריין .הידוע ביותר! ואחר כך על הרחפת .כן ,כך זה באמת
היה ,כשאני חושב לי ככה ,כך זה היה ודאי ,עולם בלתי־נשכח,
נפלא15.
אצל אנצנסברגר הסוף חצי פתוח .אולי השורד האחרון יינצל .ביצירת
המופת שלו השקיעה של הטיטניק הוא מעצב אחרית שאינה אחרית .טיטניק
טובעת היא דימוי ולא דימוי בעת ובעונה אחת ,שקיעת תרבות המערב
שלמען האמת בכלל לא מתכוונת לשקוע ,ואם – אז ביבבונת ,כדברי
רוברט פרוסט ,ודאי לא בזבנג.
אבל הדינוזאורים ,לאן הן נעלמו? ומהיכן
הגיעו כל אלפי ורבבות המזוודות הרטובות והנוטפות
האלה ,הצפות ריקות ,בלי בעלים ,על המים?
אני שוחה ובוכה.
הכול ,אני בוכה ,הכול בסדר ,הכול נוטה על הצד,
עסקים כרגיל ,הולך מאה אחוז ,האנשים,
כנראה ,טבעו בגשם האלכסוני ,שקעו ,לא נורא,
אני בוכה ,אז מה; לא ברור ,קשה לומר מדוע,
אני שוחה ובוכה ,בוכה וממשיך לשחות16...
*
15הרלד מילר ,רפסודת המתים ,תרגום ש"ל.
16מתוך ה"מ אנצנסברגר( ,תרגום ואחרית דבר ש"ל) ,השקיעה של הטיטניק ,ספרית
פועליים ,תל אביב .1986
130תאטרון גיליון 43