Page 130 - גג 44
P. 130
דורין מרגלית ) צילום יובל קנב( ועטיפת ספרה.
האמנות ,לפיכך ,היא יצירה מחדש של המציאות לפי שיפוטי הערך המטאפיזיים של
האמן .האמנות היא היוצרת שכבה נוספת ,מביאה את מושגי האדם לרמה החושית של
תודעתו ומאפשרת לו לתפסם ישירות ,באופן מיידי ,כאילו היו אובייקטים חושיים .אין
אלה החומרים הקונקרטיים שמשפיעים עלינו ,כי אם המשמעות המופשטת של הדברים.
זה המקום שבו כל מילה ודימוי הם בבחינת מעט המחזיק את המרובה ומשם כוחם
להרחיב את הלב והנפש וללכוד משהו שהרובד הקונקרטי לבדו מחמיץ.
"ורד הוא ורד הוא ורד הוא ורד" ) )Stein, 1913כותבת גרטרוד שטיין ,באמירה שנועדה
להדגיש את טיבן הקונקרטי של המציאות והאמנות ,ולומר שהדברים הם מה שהם ולא
יותר מכך .לעומתה ,מבטאת הפילוסופית האריסטוטלית איין ראנד ( )1969ב"מניפסט
הרומנטי" שלה את תפיסתה האסתטית ,לפיה האמנות היא המחשה של מטאפיזיקה.
האמנות מביאה את מושגי האדם לרמה החושית של תודעתו ומאפשרת לו לתפסם
ישירות ,כאילו היו אובייקטים חושיים .זו הפונקציה הפסיכו-אפיסטמולוגית של האמנות
וסיבת חיוניותה עבור חיי-האדם.
"Art is a concretization of metaphysics. Art brings man’s concepts to the
perceptual level of his consciousness and allows him to grasp them directly, as if
they were percepts. This is the psycho-epistemological function of art and the
reason of its importance in man’s life (and the crux of the Objectivist esthetics)".
(Rand, 1969).
ַּגג גיליון 128 44
