Page 132 - גג 44
P. 132
"כשנתעוררתי עם עלות השחר ,חשתי ,ולו לשעה אחת שהיא כנצח ,מהי הוויה מתוך
חרות .מצחי נפרש כסדין לבן ,ללא כתם ורבב ,והדיף ריח מתוק ומשכר ,כפי שרק הלובן
יכול להדיף .וגופי ,אף הוא נפרש למולי ,כמניפה של שרירים מכוונים כמיתרים של נבל,
נטולי מכאוב או מועקה .מתרוננת שעטתי ,לעבר התקליטור ,ובחרתי לשמע את השיר
האהוב עלי כל כך ,בביצועה של הזמרת הגדולה מרצדס סוסה :גרסיאס אה לה וידה.
(תודה על החיים) ,ואופס -התקליטור קיפץ ודלג על מלים וצלילים מתוך השיר".
ההוויה עצמה היא המאיינת את מחוגי השעון ,התקליטור ברקע קופץ ,כך שהקונקרטי
מהדהד ומתאחד עם הדימוי המופשט ,והזמן הופך לפעמות קוסמיות משל עצמו.
ואני מצטטת את דורין:
"הזיון שלי עם משהו כל כך מתכתי ,הוא הכמיהה שלי לפרוץ דרך המסה הקשיחה את
המעטפת ,ההוויה הנגלית לנו ,לעבר אותה אחדות קוסמית ,מכלול פלאניטרי ,לפרוץ את
הזמן הלינארי אל הזמן היחסי ,כפי שכבר איינשטיין הבחין ,לכן התקליטור קופץ בסוף...
הוא העדות לזמן היחסי שלו .כי רק כך נוכל להגיע ולהבין את הממדים האחרים ולתקשר
אתם .אכן אני אלמנה אולי של מנשה בקיש בפרלוד ,אך גם ככמיהה למצוא זיווג בממד
אחר ,לא בן בשר ודם ...אני מזדיינת למעשה עם אחד מצבאות ה" שגם הוא רק עדות
ושליח לאהבת האור הגנוז מאתנו."..
כאן ניכרת בבירור האינטואיציה האמנותית של הסופרת ,בשאיפתה לפריצת הגבולות בין
התחום האסתטי ,לאלה המטאפיזיים והפיזיקליים .בקוראו את הפרלוד ,זיהה בו בן אור
2מוניזם רוחני-חמרי המהדהד את התפיסות הפילוסופיות של פילון האלכסנדרוני ,רמב"ן
ושפינוזה ,כמו גם את מושג ההסתבכות בתורת הקוונטים3.
בחיבורו "על עשרת הדיברות" מתייחס פילון האלכסנדרוני לשאלה המורכבת של
המחשת האל .הוא רואה בקול האלוהים הנזכר במעמד הר סיני' :וכל העם שומעים את
הקולות' כאפקט פיזיקלי ,וכך הוא כותב:
"האמנם הוא עצמו הוציא מעין קול? חלילה! לעולם אל יעלה על דעתנו! הרי " לא כאיש
האל" שיצטרך לפה ,ללשון ולקנה-נשימה .אלא עשה בזמן ההוא ,לדעתי ,פלא אדיר
בקדושה ,וגזר שתיווצר באוויר בת-קול בלתי נראית ,נפלאה יותר מכל כלי נגינה
ומכוונת להרמוניות מושלמות – לא נטולת נפש ,אבל גם לא מורכבת מגוף ונפש כדרך
2פיני בן אור למד פיזיקה ,מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ירושלים,
פילוסופיה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ,ובעת הנוכחית עובד בהייטק].
3מושג ה ִהס ַת ְּבכ ּות בתורת הקוונטים מתייחס לסיטואציה בה הוכנסו שניים או יותר
חלקיקים יחד למצב מסוים בנקודה מסוימת בחלל .אלה נצפו כשם מתרחקים זה מזה,
נעים בכיוונים שונים ומציגים התנהגויות עצמאיות עשירות באינטראקציה עם סביבתם ,בו
בזמן שהם מתנהגים בתואם זה לעומת זה ,באופן שאין להסבירו בעזרת המצב הראשוני
שלהם בלבד .התיאום הזה ,הנקרא 'הסתבכות' ,מתנהג כהרמוניה אקטיבית ומהווה היסוד
הבסיסי והמאפיין ביותר של הפיזיקה הקוונטית.
ַּגג גיליון 130 44