Page 192 - גג 44
P. 192
בני ,שידע במי מדובר ,התקומם:
"מה הם עושים בקן שלנו?!"
יוסף חיבק את כתפו של בני ולחש לו" :היה לנו ביקור מהמפלגה ,אמרו לנו שאם לא
נתלה את התמונות והכרזה – יסגרו את הקן .לא נורא ,בני ,בכל זאת ,סטלין הציל את
היהודים מהנאצים .הוא נחשב למושיע ,לשמש העמים .במדינה שלו שולט הקומוניזם ,ואת
הקומוניזם הרי המציאו מרקס ואנגלס ,ולנין הרי שלט ברוסיה לפני סטלין"...
"אבל אנחנו לא 'השומר הצעיר' ,אנחנו 'דרור הבונים'"...
"נכון ,בני ,אבל מה היינו מרוויחים אם היו סוגרים לנו את הקן?"
למרות כל הוויתורים – סגרו לבסוף את הקן .פֹו ְר ָּקרו ,ראש הז'נדרמריה לשעבר ,שהציל
את שיירת היהודים המגורשים מזעמם של האיכרים שארבו להם בדרך לבוטושאני ,אותו
פורקרו ניגש ליוסף והזהיר אותו שעליו להסתלק אם הוא לא רוצה שיאסרו אותו.
הציונות הפכה תוך זמן קצר בעיני המשטר לחוד החנית של הקפיטליזם האמריקאי – כל
ה ִקנים הציוניים של כל התנועות (גם של 'השומר הצעיר') נסגרו בצו השלטון ,ורבים
ממנהיגי הציונות ברומניה נעצרו ונשפטו לשנים רבות של עבודת פרך.
הקומוניסטים מיררו את החיים של אבא ,שהיה סוחר ,ובתרגום לשפה הקומוניסטית –
"מוצץ דם הפועלים" .הם חיפשו עילה מתחת לאדמה כדי לשלוח אותו לקלבוש .ההצלה
הגיעה דווקא מהקומוניסטית הכי אדוקה" ,סטלין בחצאית" ,הלא היא שרת החוץ
היהודייה של רומניה הקומוניסטית – אנה פאוקר ,היא פתחה את שעריה של רומניה
לעלייה ,תמורת דולרים טובים של יהודי אמריקה ,דולרים קפיטליסטיים שקיבלו הכשר,
וגם אנחנו ניצלנו את ההזדמנות הזאת ,ועלינו על האונייה "טרנסילבניה" ,כשרק מטען
של קבצנים אישרו השלטונות שניקח עמנו .על האונייה היו אולי אלפיים איש בצפיפות
גדולה ,וכשהגענו לים האגאי הסוער – כולנו הקאנו את הנשמה .שלוש יממות של סבל
עברו עלינו עד שנגלה לעינינו הנוף המדהים של חיפה שבתיה מטפסים אל הכרמל
הירוק..
אבא הביט מהופנט בנוף ,חיבק את כתפה של אימא:
"מה את אומרת ,סימה?"
"אל תדאג ,רב יהודי ,אתה לא תזכה ליהנות מכל זה"...
זה היה משבית השמחות הנצחי .זה לא עזר לו ,הלב חשב להתפוצץ מגאווה שכזה מקום
יפה יש בארץ ישראל שלנו (עכשיו היא גם שלנו!).
***
יהודים טובים זרקו תפוזים מהרציף אל הסיפון הגבוה של האונייה .רוב המבוגרים לא
נתנו דעתם על התפוזים שעפו מעל הראש ,לא כן הצעירים ,שהתחרו מי יתפוש תפוז
בעודו עף באוויר ,פצעו אותם בציפורניים ומצצו את תכולתם בו במקום.אני נאבקתי עם
אחד הבריונים על תפוז מעוך .צרחתי" :הוא שלי!" הז'לוב נדהם מהחוצפה שלי ,ושחרר
ַּגג גיליון 50 44
