Page 194 - גג 44

‫"רב ייד"‪ ,‬פנה אל אבא ביידיש המבוגר שביניהם‪ ,‬אולי בן שלושים‪ ,‬לוחץ את ידו‪" ,‬רב‬
‫ייד‪ ,‬האוהל הזה שוב לא ייפול – אני ערב"‪ .‬ואז פנה עם חבריו לאוהל שכוב נוסף‪.‬‬

‫פתחנו את קופסת המזון שנתנו לנו – היו שם שתי קופסאות סרדינים‪ ,‬ארבע ביצים קשות‪.‬‬
‫הגבינה הצהובה והלחם היו מכוסים בחול‪ .‬היה גם קנקן תה ללא כוסות‪ .‬רצינו לרחוץ‬
‫ידיים ולהסיר את החול מעל פנינו‪ ,‬אבל ליד הברז (ברז אחד לעשרה אוהלים!) היה תור‬

‫ענק‪ .‬ויתרנו‪.‬‬

‫אבא הוציא מהמזוודה את אחד משני נקניקי סי ְביו שהבאנו עמנו‪ ,‬עטף אותו בנייר והטמין‬
‫אותו בתיק יד‪ .‬הוא נפרד מאיתנו‪:‬‬

‫"אני אמכור את הנקניק‪ ,‬ובכסף אסע ואחפש מקום שאפשר לנשום"‪.‬‬

‫***‬

‫אינני יודע איך‪ ,‬אבל הוא הצליח‪ .‬המשבר שעבר באוהל שעף ברוח‪ ,‬חישל אותו כנראה‪,‬‬
‫והוא היה שוב אותו שרדן שהצליח לצאת‪ ,‬אמנם שלד עצמות‪ ,‬מהמחנה לעבודות כפייה‬
‫הפשיסטי‪ .‬הוא הביא אותנו לכפר יהושע‪ ,‬שם קיבלנו צריף‪ ,‬ובו מים זורמים וכיור – ממש‬
‫אמריקה! אלא שכעבור חצי שנה היינו חייבים לעזוב את המקום ולצאת להתיישבות קבע‬
‫בכפר עין טבעון שבעמק‪ .‬שם קיבלנו צריף פחות מצודד – אין ברז ואין כיור‪ ,‬וברור שאין‬
‫חשמל‪ .‬קירות הצריף היו עשויים קרשים דקים‪ ,‬ומעליו גג פח גלי‪ ,‬שכל טפטוף של גשם‬
‫נשמע כמו מופע של מיומנה בימינו‪ .‬כעבור שנתיים עברנו לשיכון קטן‪ ,‬שלא היה מחובר‬
‫למים ולחשמל‪ ,‬לא היו מרצפות על הרצפה‪ ,‬וגם לא תקרה‪ ,‬ראינו את הרעפים מצדם‬

‫האחורי‪.‬‬

‫ושם‪ ,‬במקום הנמוך ההוא שמתחת לפני הים‪ ,‬מקום בו השלוליות קופאות בחורף‪ ,‬ובקיץ‬
‫נצלים ממש בלהט השמש‪ ,‬מקום בו הברחש ממרר את חייך בשדה‪ ,‬ואין לך טיפת מים‬
‫קרים להחיות את נפשך בחדר הלוהט – שם הייתה לי הארה שאינני בטוח אם אמצא את‬
‫המילים הנכונות לתאר את מקצתה‪ .‬איש לא הכין אותי לקראתה – לא ֶּב ִני החכם‪ ,‬לא‬

‫יוסף‪ ,‬לא שרגא‪ ,‬בעל המניות בארץ ישראל‪.‬‬

‫***‬

‫הייתי אז בן שלוש‪-‬עשרה‪-‬ארבע‪-‬עשרה כשפגשתי את הנפילים‪ ,‬הגיבורים ואנשי המידות‪,‬‬
‫אנשי העלייה השנייה והשלישית‪ .‬עמדתי מולם משתאה לנוכח טוהר מידותיהם‪ ,‬וידעתי אז‬
‫בחוש שלעולם לא אשתווה אליהם‪ ,‬ואולי רק אצליח להטמיע באישיותי רסיסים מן האור‬
‫הגדול אשר שפע ממעשי ידיהם‪ .‬הם אלה שמרדו בהורים ובמסורת‪ ,‬וחתרו בהחלטיות‬
‫לברוא יהודי חדש שמתעב מסחר ועסקי אוויר ושתדלנות וגינוני ייחוס ולמדנות לשמה‪,‬‬
‫ובמקום זה לברוא יהודי שמתקיים מעבודת האדמה‪ ,‬שמוציא לחם מן הארץ בזיעת אפיו‪,‬‬

‫שמגן בגופו על בני ביתו‪ ,‬שאיננו מתייאש מן העשייה‪.‬‬

‫כשאנחנו הגענו לעין טבעון‪ ,‬הם כבר הספיקו להילחם בקדחת‪ ,‬בחום הנורא של קיצי‬
‫העמק ובבוץ הטובעני של ימי החורף‪ ,‬הם הספיקו לעבוד בפרך במלאכות שלא הכירו‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪52 44‬‬