Page 198 - גג 44
P. 198
"סלינו על כתפינו ,ראשינו
עטורים "...חג שבועות ראשון
בארץ ,שיכון ד' ,טבריה עלית
אסתר בת 11
של קרובים נזרקים לאוויר,
מוטלים לעברו האחר של
הרציף ,וחוזרים משם מהדהדים,
אחרים נותרים ללא מענה כמו
איבדו את ההד .הכל קוראים
במלוא גרונותיהם ,מנופפים
בידיים ,מנופפים בחלקי ביגוד.
מישהו מן הקהל שעל הרציף
משליך תפוז אל הסיפון .עיני
הנוסעים עוקבות אחרי מעופו.
התפוז צונח למים בקול נפץ
וברסיסים ניתזים .צף רגע
ושוקע.
"טבע ,טבע בים!" ילד אחד על
הסיפון מבכה אותו.
בינתיים תפוז נוסף מושלך אל הסיפון ,מתגלגל על רצפת העץ ,הילדים שעל הסיפון
מתגלגלים אחריו לתופסו ,מי יתפוס ראשון .קובוש ,אחי הקטן ,רוכן על התפוז ,מרים
אותו ,מנצח.
"זה בשבילך ",הוא אומר לי.
Jaffaאני מחפשת את החותמת הסגולה שעל הקליפה ,Jaffa ,אני לא מוצאת אותה ,מה
זה חשוב ,תפוזים מארץ-ישראל ,כמו בחנות של אבא ,רק בלי חותמת ובלי נייר פרגמנט,
לא אף אחד לא רואה ,אף אחד לא שומע אותי.
אני מקרבת את התפוז לאפי ,מריחה ומיד מוסרת אותו לאדון שיפמן ,שעומד לידי ,שיריח
גם הוא.
"זה תפוז?" אני שואלת אותו.
"בטח ",עונה לי אדון שיפמן ,מקרב את הפרי הסגלגל לאפו" ,תפוז בלי ריח של
תפוזים ",הוא מחזיר לי אותו ,צוחק.
שלושה תפוזים נוספים מושלכים אל הסיפון ,נוחתים ליד רגליי .אני לא טורחת להרים.
ַּגג גיליון 56 44
