Page 138 - תיאטרון 46

‫"ויקטור היקר‪ ,‬אתה צדקת‪ .‬אנשים אכן מסוגלים‬
‫להתעלות על תנאים סביבתיים‪ ,‬על גישות‬
‫ורגשות הטבועים בהם‪ ,‬למען סיבה נעלה‪,‬‬
‫מטרה משמעותית אמתית‪ ,‬או יעוד‪".‬‬

‫שנתתי לך באירוע בר‪-‬המצווה השני שלך בבית הכנסת שבכותל המערבי‬
‫בירושלים‪ .‬התרגשתי עד עמקי נשמתי שהמתנות שלי היו בין הנכסים החשובים‬
‫ביותר עבורך‪ .‬האוצרות שאני קיבלתי ממך כוללים את הקריקטורה שציירת‬
‫אותי‪ ,‬שמונה דפים של תקצירים כתובים ביד של הרצאותיך‪ ,‬וספרים שאתה‬

‫ואלי נתתם לי עם הקדשה‪.‬‬

‫ויקטור היקר‪ ,‬אני זוכר בבירור כיצד היינו מטיילים בסביבת האוניברסיטה של‬
‫וינה‪ .‬נהגת לאחוז בזרועי כמחוות ידידות‪ .‬לקחת אותי לבית הקפה בו היה לך‬
‫שולחן משלך‪ ,‬אותו בית קפה בו נהג לבקר זיגמונד פרויד‪ .‬הראית לי את‬
‫הכנסייה בה קיווית למצוא תובנה שתעזור לך לפתור את הקונפליקט העצום בו‬
‫היית שרוי בזמן המלחמה‪ :‬בחירה האם להישאר עם הוריך ולחלוק אתם את‬
‫גורלם‪ ,‬או להפליג לאמריקה עם כתב היד שלך‪ .‬החלטת לבחור בראשונה‪ .‬ואני‬
‫בטוח שחייך הארוכים היו פרס על מילוי הדיבר החמישי‪" :‬כבד את אביך ואת‬

‫אמך‪"...‬‬

‫דיברנו על עמדתך בנושאים של אשמה‪ ,‬מחילה‪ ,‬מטרות ואחריות‪ .‬ואני מתוודה‬
‫שעד שדיברנו על נושאים אלה הייתי מלא שנאה לגרמניה וכל דבר שהוא‬
‫גרמני‪ .‬סירבתי לדבר בשפה הזאת‪ ,‬סירבתי לקנות מוצרים גרמניים‪ ,‬סירבתי‬
‫לקבל מענקי מחקר‪ ,‬או לארגן כינוסים שמומנו בכסף גרמני‪ .‬אבל כשעמדת על‬
‫כך שאין דבר כזה הנקרא אשמה קולקטיבית; שאנשים צריכים להישפט רק על‬
‫סמך מעשיהם‪ ,‬עלה לנגד עיניי זיכרון נשכח‪ :‬המקרה עם החייל הגרמני והגזר‪,‬‬

‫ואיך אירוע זה השפיע על חיי‪.‬‬

‫ויקטור היקר‪ ,‬אתה צדקת‪ .‬אנשים אכן מסוגלים להתעלות על תנאים סביבתיים‪,‬‬
‫על גישות ורגשות הטבועים בהם‪ ,‬למען סיבה נעלה‪ ,‬מטרה משמעותית אמתית‪,‬‬

‫או יעוד‪.‬‬

‫אני לא הייתי אחד מהסטודנטים שלך לתואר אקדמי‪ .‬הייתי התלמיד שלך בחיים‬
‫האמתיים‪ .‬בחרתי בך להיות לי מנטור רוחני ומורה דרך‪ ,‬המודל שלי להגינות‪,‬‬

‫‪  136‬ת י א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪ 46‬‬