Page 42 - תיאטרון 46
P. 42
כן .והוא הציע לקרל להחליף אתו שם ומספר .ככה יכולנו פרנץ:
שנינו להישאר יחד ,והצ'כי הקטן עם זקן המחנה והמרקים שלו.
פאול:
והם חיו בעושר ואושר… פרנץ:
פאול:
זקן המחנה ידע וזה היה בסדר מבחינתו.
פרנץ:
אז מה? אם אחיך יחשוף גם אותו ,אז ארבעתכם תהיו תקועים פאול:
בחרא. פרנץ:
אימא:
אותי לא מפחיד שום דבר. פרנץ:
פאול:
אל תעמיד פני גיבור .בשביל מה? אף אחד לא מחכה לך בבית? פרנץ:
)שוקע שוב במחשבות( אימא ,את עדיין חיה? קצין אס .אס:.
אני אתך ,ילדי ,אני אתך .האמן לי כבר. שפינוזה:
קאנט:
)לעצמו( אימא! אילו רק ידעתי שהיא עדיין חיה.
שפינוזה:
מה אתה מהרהר ,טיפש שלו .הרם את ראשך ,כבר נראה מה יקרה. קאנט:
כן ,נראה. שפינוזה:
*** קאנט:
)מחזיר את קרל ,דוחף אותו לתוך הצריף( ככה ,פרצוף תחת.
עכשיו תוכל להמשיך לחשוב אם אתה ההוא או הזה .אני חוזר
בעוד חמש דקות לקחת את הציפור הזאת ,ואז כבר נראה אם
למד בינתיים לשיר) .יוצא(
נפלא .ראיתם אותו ,רבותיי? הוא מתנהג מאה אחוז כמו קצין אס .אס.
זה מה שהוא.
אבל הוא המלאך!
כן ,אך ככל שהוא מגלם את תפקידו של קצין האס .אס .הוא
מפסיק לחשוד בעצמו.
אינני מבין — )בנאיביות( הרי קצין האס .אס .חייב להרגיש
שהוא מופיע פה פתאום ,כמו… כאילו נפל מן השמים :בלי
עבר ,ללא גורל של עצמו — זה חייב להיות בתודעה שלו
בסופו של דבר!
הו ,תמימות קדושה שלי — בנדיקטוס ,אל נא תשלה כך את
עצמך! )מטיף מוסר ,חסר סבלנות( אנחנו מביימים אותו מכאן,
— מובן שמנקודת הראות שלהם הוא כבר מזמן למטה ,כבר
40ת י א ט ר ו ן גיליון 46
