Page 41 - תיאטרון 46
P. 41
אל תפחדי ,גברתי היקרה) ,בהדגשה( זה לטובתו.
קאנט:
)מודאגת( הוא יחקור אותו ,הוא רוצה להוציא ממנו מידע אימא:
כלשהו .הם יענו אותו ,את קרל שלי!
שפינוזה:
הלא ראית אותו ,את המלאך שהיה פה לפני זמן מה – בנך רק ייחקר. אימא:
)בייסורים( למה לחקור אותו? הרי אני ערבה לו! סוקרטס:
את לא קובעת .אף לא אחד מאתנו. אימא:
אתה סבור שזה לטובתו? קאנט:
אימא:
כן .כך אולי הוא יגיע אליך מהר יותר.
אבל זה יכאב לו. שפינוזה:
סוקרטס:
מה זה כבר כאב…
את לא מבינה? אימא:
אתם יכולים לדבר ככה ,ביניכם .אבל אי אפשר לדבר ככה עם פרנץ:
אימא ,רבותי ,לא עם אם… )מתיישבת מודאגת ליד פרנץ( אימא:
פרנץ:
)לוחש( אימא ,עזרי לו .אימא ,תמכי בו. פאול:
הוא בידיים הטובות ביותר ,ילד שלי; אל תדאג. פרנץ:
פאול:
)בלא שינוי( אימא ,תמכי בו.
פרנץ:
)מתיישב מצדו השני של פרנץ( למה אתה שקט כל כך? פאול:
)מבוהל( מה אתה רוצה ממני? פרנץ:
)בסקרנות( מה קורה עם אחיך? זה קשור לזיופים ברשימת פאול:
הטרנספורט?
כנראה.
זה היה נחוץ ,לאמץ שם מזויף ומספר מזויף? הרי ברור מה יצא
מזה.
רצינו פשוט להישאר יחד .והצ'כי הקטן רצה כל כך להישאר
בבוכנאו .יש לו שם קשרים עם זקן המחנה ,הוא מביא לו כל
ערב מנה נוספת של מרק ,כלומר ,הוא מציל את חייו יום־יום,
כל עוד הוא נשאר במחנה.
ומה? איך? הצ'כי היה אמור לבוא בטרנספורט?
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 39 
