Page 198 - 72193

202
ש ש ש
די קרפ
th
םייח ץפח
Chafetz Chayim הרימשה תבוח סרטנוק .תוְֹצִמַּה לַעְו הרָוֹתַּה לַע .הָניִכְשַּׁה יֵנְפּ לֵבּקְַל הֶכְּזִיְו ,בָשַּׁה תֶא לֵבּקְַמ אוּה ךְוּרָבּ שׁוֹדָקַּה יאַדַּוְבּ ,וֹרֵבֲחַל סֵיִּפּ וֹרֵבֲחַל םָדָא ןיֵבֶּשׁ םירִָבדְִבוּ ,ןֵכּ גֵהַנְתִהְל אלֶֹּשׁ אָבַּהְל לַע םָמְצַע לַע וּלְבּקְִו ,םִיַמָשַּׁל הָבוּשְׁתּ וּשָׂע םִא לָב
Kuntres Kevod Shamayim הרימשה תבוח סרטנוק
Preface די קרפ

ךְָל רֶמָשִּׁה" :)א"י 'ח םירִָבְדּ( ביִתְכוּ ,"ךָיֶהלֱֹא 'ה תֶא ָתְּחַכָשְׁו

Preface .ג"ַמְסַּבּ בוּתָכֶּשׁ וֹמְכּ ,"ךָיֶהלֱֹא 'ה תֶא חַכְּשִׁתּ ןֶפּ

רַצוֹנ וֹתָיָוֲה תַלִּחְתּ רֶשֲׁא ,םָדָאָה הֶאָגְּתִי ךְיֵא ,תֶמֱאֶבוּ
“Kevod” \ to “honor” refers to a man who values the mitzvot
of HaKadosh Baruch Hu as being very precious and is careful הָמּרִ רָפָע םוֹקְמִל ךְֵליֵל דיִתָע אוּהְו ,הָחוּרְס הָפִּטִּמ
in their observance, since in so doing he honors HaKadosh
Baruch Hu. This idea is brought down in Midrash Tanchumah, 'ד תוֹבָא( תוֹבָאְבּ אָתיִאְו .וֹתָצקְ תֶא וֹתָצקְ לַכאֹיְו ,הָעֵלוֹתְו
in perashat Vayigash (section #6), as follows: Rebbe Shimon הֶארְִנְו .הָמּרִ שׁוֹנֱא תַוקְִתֶּשׁ ,ַחוּר לַפְשׁ יֵוֱה דֹאְמ דֹאְמ :)'ד
Bar Yochai said – HaKadosh Baruch Hu said – “You shall honor
the mitzvot because they are My representatives, and a man’s וֹתָמְשִׁנֶּשׁ ,):ב"נק תָבַּשׁ( ל"ַזֲחֵמ ַעוּדָיֶּשּׁ הַמ יִפְל ,וֹשׁוּרֵפּ יִל
representatives are just like the man himself. If you honor them, םיֵנְשׁ רַחַאְל קרַ ,דוֹבָכַּה אֵסִּכּ תַחַתּ תֶזֶנְגִנ הָּניֵא םָדָא לֶשׁ
it is as if you are honoring Me, and if you revile them it is as if
you revile Me.” (His words are quoted up until this point). הָלְעַמְל הָלוֹע איִה זָא .לֵטַּבְּתִנְו בקָרְִנ ףוּגַּהֶשׁ ,שׁדֶֹח רָשָׂע

Shelomo HaMelech teaches in Mishle (13:13) “one who הֶזְו .םיִיַּחַה רוֹרְצִבּ הרָוּרְצ איִה םָשְׁו ,הָּתָחוּנְמ םוֹקְמִל
disregards something will cause it to harm him, and one who שֶׁפֶנֶּשׁ ,הֶיְהִי רָבָדּ ףוֹס אלֲֹהַו ,םָדָאָה הֶאָגְּתִי ךְיֵא רַמָאֶשׁ
fears mitzvot will be rewarded.” Regarding this, the Vilna
Gaon in his commentary on Mishle writes the following: “Man שֶׁפֶנַּה לַכוּתְו ,הָמּרִ הֶשָׂעֵיְו וֹפוּגּ לֵטַּבְּתִי יַתָמ ,הֶוּקְַתּ םָדָאָה
is created with 248 organs corresponding to 248 (proactive) ?הָּתָחוּנְמ םוֹקְמִל הָלְעַמְל תוֹלֲעַל
positive mitzvot (Aseen) and each of those organs derives its life
force from each of those individual mitzvot. Therefore, someone ,ַחוּרָה תוּסַּגּ וֹבּ שֵׁיֶּשׁ םָדָא לָכּ :):'ד( הָטוֹסְבּ ל"ַזֲח וּרְמָאְו
who despises any mitzvah is only harming himself because he
now he lacks the life force supplied by that mitzvah to sustain ,'וּכְו רָקִּעָבּ רֵפוֹכּ וּלִּאְכוּ ,'וּכְו הרָָז הָדוֹבֲע דֵבוֹע וּלִּאְכּ
that organ. But one who is fearful of ignoring even one mitzvah
and strives to observe every one will be complete in all of his הֶזַּה םָלוֹעָבּ וֹשְׁנָע לדֶֹגְבּ ןֵנוֹבְּתִי םַגּ .ויָלָע תֶלֶלַּיְמ הָניִכְשׁוּ
organs.” (Quoted up until this point). הָעָבּרְַא ליִבְשִׁבּ :):ט"כ הָכֻּס( וּרְמָאֶשׁ וֹמְכּ ,אָבַּה םָלוֹעָבוּ

As one reflects about himself he will realize that his observance תוּסַּגּ לַעְו 'וּכְו ןוֹיְמִטְל ןידִרְוֹי םיִתָּבּ יֵלֲעַבּ יֵסְכִנ םירִָבְדּ
of the mitzvot that are contingent on a person’s speech is very
weak. Even if man sometimes regrets having said something םָדָא לָכּ :אָמָח רַבּ יִמרָ 'ר רַמָא ,םָשׁ יֵמַּנ ןַניִסרְָגְו .ַחוּרָה
inappropriate and is remorseful, that remorse is not heartfelt יִנֲא ןיֵא ,אוּה ךְוּרָבּ שׁוֹדָקַּה רַמָא ,ַחוּרָה תוּסַּגּ וֹבּ שֵׁיֶּשׁ
enough to consider it as having done Teshuvah. And the proof
is that after a day or two has passed or even the same day, he וֹרָפֲע ןיֵאְדּ ,םָשׁ וּרְמָא דוֹע .םָלוֹעָבּ רוּדָל ןיִלוֹכְי אוּהָו
has forgotten what he said and reverts back to the same speech הָדִּמַּה וֹזִּמ םָדָאָה רֵהָזִּי ןֵכּ לַעְו .םיִתֵמַּה תַיִּחְתִל רָעְנִנ
patterns he used before which are forbidden by the Torah. But
his reaction to saying something forbidden would be unlike his תוֹכְלִהֵמ 'ב קרֶֶפְבּ ם"ַבְּמרַָה ןוֹשְׁל הֶזְו .דֹאְמ דֹאְמ הָעוּרְגַּה

207 206 החיתפ הָחיִתְּפ םייח ץפח םימש דובכ סרטנוק .וֹנוֹשְׁל ןא ּ ָכ דַע ,ָתיִז ּ ָב .וֹנוֹשְׁל ןא ּ ָכ דַע .וירָָביֵא לָכ ּ ְב םֵלָשׁ הֶיְהִי ר ּ ֵבדְַמוּ רֵזוֹחְו חֵכוֹשׁ ,םוֹי וֹתוֹא ּ ְב וּלִּפֲא םיִמָעְפִלְו ,םִיַמוֹי וֹא םוֹי רוֹבֲע ּ ַכֶשׁ ,הֶזָל תוֹאָהְו .הָבוּשׁ ּ ְת םֵשׁ ָהיֶלָע תוֹנַּכְל לַכוּנֶּשׁ ,הרָוּמ