Page 24 - Etmol 265
P. 24

‫"אסראאיל" ‪ -‬בערבית ו"ישראל" ‪ -‬בעברית‪ .‬המהדורה הצרפתית‪,‬‬                                        ‫משפחת מני‪ ,‬מזל עומדת משמאל (באדיבות המשפחה)‬
‫שערך אלברט‪ ,‬נחשבה לראשית והיא יועדה בעיקר לבורגנות‬
‫היהודית המשכילה‪ ,‬שהושפעה מתרבות המערב ושלטה בשפה‪.‬‬          ‫מזל לא מיהרה להיעתר להצעת הנישואין של הרופא המיוחס‪,‬‬
‫המהדורה הערבית פנתה ליהודים דוברי הערבית במצרים ובמזרח‬     ‫שהיה מבוגר ממנה ב־‪ 27‬שנים‪ .‬גם התחייבותו להקים את ביתם‬
‫התיכון‪ ,‬ושימשה כלי הסברה ציוני עבור האוכלוסייה הערבית‪.‬‬     ‫המשותף בירושלים לא הועילה‪ ,‬ורק לאחר שהבטיח שיסייע‬
‫המהדורה העברית‪ ,‬נועדה לקחת חלק במאבק הציוני להחייאת‬        ‫בידה ללמוד רפואה — התרצתה‪ .‬בשנת ‪ 1912‬הם נישאו במלון‬
                                                           ‫אמדורסקי בירושלים‪ ,‬כשאת האירוע מלווה תזמורת צבאית‬
         ‫השפה ולהפיכתה מלשון קודש לשפת דיבור יומיומית‪.‬‬     ‫עות'מאנית שנשלחה למקום בהוראת מושל העיר‪ .‬לאחר כשנתיים‬
‫מערך ההפצה של "ישראל" התבסס בעיקרו על כאלפיים מנויים‪,‬‬      ‫פרצה מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והזוג עבר להתגורר בקהיר עד‬
‫שקיבלו אל סף דלתם את העיתון‪ .‬הגר הלל סוקרת בספרה את‬
‫העיתון ("ישראל" בקהיר‪ ,‬עמ' ‪ ,)72-70‬שכלל שלושה מדורי חדשות‬                                                   ‫יעבור זעם‪.‬‬
‫קבועים‪ :‬הקהילה היהודית במצרים‪ ,‬היישוב היהודי בארץ ישראל‬    ‫בשנות המלחמה עסקו בני הזוג מוצרי בפילנתרופיה ציונית‬
‫ויהדות העולם‪ .‬מאמרי המערכת‪ ,‬שעל פי רוב נכתבו בידי עורך‬     ‫וב־‪ 1915‬הקימה מזל תנועת נוער לבנות בשם "צופיות ציון"‪.‬‬
‫המהדורה או אישיות ציונית מוכרת‪ ,‬הציגו עמדה מנומקת בנושא‬    ‫החניכות באו מקרב היהודים שגורשו מארץ ישראל בידי‬
‫אקטואלי שקשור לעולם היהודי‪ .‬מדורים נוספים היו מאמרים‬       ‫העות'מאנים ומקרב הקהילה היהודית בקהיר‪ .‬בתום המלחמה‬
‫מהעולם היהודי ומכתבים למערכת‪ ,‬שעסקו בעיקר בענייני‬          ‫ביקשה מזל לשוב לארץ ישראל‪ ,‬אולם כאן חיכתה לה הפתעה‪.‬‬
‫הקהילה היהודית במצרים‪ .‬במהלך השנים נוספו מדורים שעסקו‬      ‫התברר‪ ,‬שזמן מה קודם לכן‪ ,‬פנה אלברט לדודו משה קטאווי — ראש‬
                                                           ‫קהילת קהיר‪ ,‬בבקשה להקים עיתון עבור אנשי הקהילה‪ .‬קטאווי‬
                     ‫בביקורת ספרים‪ ,‬סאטירה‪ ,‬בידור וספורט‪.‬‬  ‫השיב בחיוב‪ ,‬והלה פנה למוסדות השלטון כדי לזכות באישורים‬
‫המהדורה העברית שאותה ערך יהושע קנטרוביץ בסיועה של מזל‪,‬‬     ‫הנחוצים‪ .‬אלברט שכנע את מזל שבהקמת העיתון וניהולו‪ ,‬תהיה‬
‫הפכה לנטל כלכלי‪ .‬קהל קוראי העברית במצרים הצטמצם לאחר‬       ‫תרומתם לעניין הציוני גדולה לאין שיעור מפעילותם כאזרחים‬
‫חזרתם של מגורשי ארץ ישראל לארצם בתום מלחמת העולם‬           ‫מהשורה בארץ ישראל‪ .‬בלב חצוי היא נעתרה לו‪ ,‬וכך הוקם‬
‫הראשונה‪ ,‬והתחרות מצידה של העיתונות העברית בארץ ישראל‬
                                                                       ‫העיתון "ישראל" שפעל בקהיר כמעט שני עשורים‪.‬‬
               ‫גברה‪ .‬ב־‪ 1924‬נסגרה המהדורה העברית סופית‪.‬‬
‫המהדורה הערבית בעריכת מראד פרג' ובהמשך יעקוב סעד‬                                 ‫ישראל ‪ - ISRAËL -‬אסראאיל‬
                                                           ‫השבועון "ישראל"‪ ,‬נתן במה לקהילה היהודית בקהיר‪ ,‬אך מעבר‬
  ‫מאלכי‪ ,‬פעלה ברציפות עד ‪ ,1934‬אז נסגרה מסיבות כלכליות‪.‬‬    ‫לכך שימש כלי לחינוך ולתעמולה ציונית במצרים ומחוצה לה‪.‬‬
                                                           ‫הוא הופיע לראשונה בפסח תר"פ (‪ )2.4.1920‬בשלוש שפות‬
                                                           ‫שפעלו מתוך שלוש מערכות עצמאיות‪ - “ISRAËL“ :‬בצרפתית‪,‬‬

                                                                                                                 ‫עת־מול ‪265‬‬

                                                           ‫מזל מוצרי ו"צופיות ציון"‪ ,‬קהיר ‪( 1915‬באדיבות המשפחה)‬  ‫‪22‬‬
   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29