Page 27 - Etmol 265

‫ידיעה מתוך "לה טריבון ז'ואיף" על האיחוד עם "ישראל" (‪)14.6.1939‬‬ ‫גרמנייה‪ ,‬ותירגם את "מיין קאמפף" לערבית‪ .‬במצב‬
‫החדש זומנה מזל לא פעם לבירור אצל שר הפנים‪,‬‬
‫להעמיד בסכנה את עצם קיומו של השבועון‪ .‬למרות ש"ישראל"‬ ‫שדרש ממנה במפגיע לחדול מדברי הביקורת על‬
‫איבד את החסינות שהייתה לו מהצנזורה‪ ,‬מזל לא נרתעה‪ ,‬ולאחר‬ ‫היטלר ועל מוסוליני‪ ,‬לבל יורה על סגירת "ישראל"‬
‫מספר ימים הופיע בעמוד השער מאמרו של הכתב הבכיר יוסף‬
‫מוצרי‪ ,‬שיצא חוצץ נגד יוזמת השר‪ .‬המאמר הנחרץ‪ ,‬שנעטף‬ ‫לאלתר‪.‬‬
‫במחמאות רבות לשר ולארץ הנילוס‪ ,‬עבר ללא תגובת השלטונות‪.‬‬ ‫הדי המרד הערבי במצרים וב"ישראל"‬
‫הגעתה של ועדת וודהד לארץ ישראל בתחילת ‪ ,1938‬הייתה‬ ‫אירועי "המרד הערבי" (‪ )1939-1936‬הביאו לשינויי עמדות‬
‫ציון דרך נוסף בקורות יהודי מצרים‪ .‬בקהיר ובאלכסנדריה החלה‬ ‫ברחבי העולם הערבי‪ ,‬ובמצרים החלו להישמע יותר ויותר קולות‬
‫סדרה של הפגנות אנטישמיות ואנטי־בריטיות‪ ,‬שהתפשטו ברחבי‬
‫העולם הערבי כאש בשדה קוצים‪ .‬במאי פרצו מאות סטודנטים‬ ‫המצדדים במאבק הפלסטיני‪.‬‬
‫מאוניברסיטת אל‪-‬אזהר לרובע היהודי בקהיר‪ ,‬ופגעו בסוחרים‬ ‫אנשי "ישראל" התגייסו להציג את עמדת אנשי היישוב היהודי‪.‬‬
‫ובבתי עסק בבעלות יהודית‪ .‬בימים ההם ההזדהות עם המאבק‬ ‫מזל פירסמה מכתב גלוי בעמוד השער (‪ )1.7.1936 , Israël‬שבו היא‬
‫הפלסטיני ברחוב המצרי הגיעה לשיאה‪ .‬העיתונות המצרית‪ ,‬כולה‬ ‫יצאה נגד קריאתה של הדא שעראווי‪ ,‬ראש האיגוד הפמיניסטי‬
‫כאחד‪ ,‬פרסמה מאמרים שתקפו את המפעל הציוני ויצאו נגד‬ ‫המצרי‪ ,‬לתמיכת נשות העולם במאבק הפלסטיני‪ .‬היא התריסה‬
‫מדיניות בריטניה בארץ ישראל‪ .‬העיתונות היהודית זכתה עתה‬ ‫נגד ניסיונה של שעראווי להציג את הערבים כקורבן מדוכא‪,‬‬
‫לתקופה של עדנה‪ ,‬שכן היא אפשרה לקהל היהודי נקודת מבט‬ ‫וביקשה להאיר את עיניה בהצגת מספר עובדות‪ .‬מזל הסבירה‬
‫אחרת‪ .‬מערכת "ישראל" מצידה‪ ,‬תיארה את האירועים האלימים‬ ‫שבעשרים השנים שבהן חיה בארץ ישראל‪ ,‬הייתה עדה לתנאי‬
‫בצורה מינורית למדי‪ .‬ייתכן שבכך ביקשה למנוע במה נוספת‬ ‫המחייה הקשים של האיכרים הערבים‪ .‬לדבריה‪ ,‬האיכרים העניים‬
‫עבור העמדה הפלסטינית‪ ,‬ואולי נענתה לבקשות מנהיגי הקהילה‬ ‫הועבדו בפרך כ־‪ 14‬שעות ביממה‪ ,‬ותוגמלו על עמלם בצליפות‬
‫מגלב‪ .‬הופעת המתיישבים היהודים‪ ,‬לא זו בלבד שהביאה לארץ‬
‫שרצו למנוע הסלמה‪.‬‬ ‫פריחה ושגשוג כללי‪ ,‬אלא שיפרה באופן ישיר את תנאי העסקתם‬
‫יום אחד בשנת ‪ 1939‬הגישו שגרירי איטליה וגרמניה במצרים‬
‫תביעת דיבה נגד "ישראל" ועיתון יהודי נוסף בשם "ל'אורור"‪.‬‬ ‫של החקלאי ושל הפועל הערבי‪.‬‬
‫הטענה הייתה שהעיתונים עברו על האיסור לכתוב מאמרי ביקורת‬ ‫כמה שבועות אחר כך חשף "ישראל" את דבר פרסומה של חוברת‬
‫על ראשי מדינות זרות‪ .‬עיתונים מצריים פירסמו דברי הסתה נגד‬ ‫אנטישמית על ידי "אגודת הצעירים המוסלמים"‪ ,‬וראשי קהילת‬
‫"ישראל"‪ ,‬ומזל קיבלה מכתבי איום אנונימיים‪ .‬באוגוסט ‪1939‬‬ ‫קהיר תבעו לדין את נשיא האגודה‪ ,‬עלי אל‪-‬טאהר‪ .‬הפצת החוברת‬
‫היא החליטה לעזוב את מצרים‪ ,‬לא לפני שאיחדה את "ישראל" עם‬
‫העיתון הציוני מאלכסנדריה‪" ,‬לה טריבון ז'ואיף"‪ .‬במסיבת פרידה‬ ‫הופסקה‪.‬‬
‫שנערכה לכבודה נכחו רבים מתומכי הציונות וראשי הקהילה‬ ‫את פעילותה של מזל בהקשר של המרד הערבי יש לראות על רקע‬
‫במצרים‪ ,‬ומספר עיתונים בארץ בישרו על עלייתה של מזל לבית‬ ‫הביוגרפיה האישית שלה‪ .‬בניגוד לעיתונאים רבים אחרים‪ ,‬היא‬
‫מני‪ .‬הגדיל לעשות עיתון "הבוקר" שבמאמר מערכת כינה אותה‬ ‫לא הייתה יהודייה מצרית‪ ,‬והמקומות שבהם התנהלו התנגשויות‬
‫"גברת סאלד של יהודי המזרח" (‪ .)25.8.1939‬עם עזיבתה הוחתם‬ ‫הדמים היו נוף ילדותה ונעוריה‪ .‬הצד היהודי בעימות היו קרובי‬
‫משפחתה וידידיה הקרובים‪ .‬במהלך ‪ 1937‬חל שינוי בעמדת‬
‫דרכונה במילים "אינה רשאית לשוב למצרים"‪.‬‬ ‫ההנהגה המצרית כלפי העימות המתמשך‪ .‬באופן הדרגתי אך עקבי‬
‫הציונות הפכה בעיניהם מתנועה לאומית לגיטימית‪ ,‬הנושאת עמה‬
‫‪000‬‬ ‫ניחוחות אירופיים‪ ,‬למזימה קולוניאליסטית אנטי ערבית‪ .‬לאחר‬
‫חתימת הסכם מונטרה‪ ,‬התפנתה ממשלת מצרים לעסוק בבעיה‬
‫בעצם בחירתה של מזל מוצרי לעסוק בעיתונות‪ ,‬היא הוכיחה את‬ ‫הפלסטינית‪ .‬נקיטת עמדה של ממש‪ ,‬כך קיוו חבריה‪ ,‬תמצב את‬
‫נכונותה לחרוג מהנורמות המקובלות בחברה המסורתית‪ .‬תחת‬ ‫מצרים כמנהיגת העולם הערבי‪ .‬בספטמבר ‪ 1937‬הוצגה תכנית‬
‫ניהולה הפך "ישראל" משבועון קהילתי מרוסן לביטאון ציוני‬ ‫פיל בפני חבר הלאומים‪ ,‬ושר החוץ המצרי‪ ,‬ואצף עאלי באשא‪,‬‬
‫לוחמני‪ ,‬שנקט בעמדות נחרצות בנושאים שונים שהיו על סדר‬ ‫הציע תכנית משלו‪ .‬הוא עמד על הקשרים ההיסטוריים והדתיים‬
‫וכמובן על הקרבה הגיאוגרפית בין מצרים לפלשתינה־א"י‪ ,‬והטיף‬
‫היום הציבורי‪0 .‬‬ ‫ליישוב הסכסוך באמצעות משא ומתן בריטי־פלסטיני‪ ,‬שבסיומו‬
‫יזכו הפלסטינים בעצמאות‪ .‬לפי תכניתו יהודי ארץ ישראל יוכרו‬

‫כמיעוט דתי במדינה הערבית שתקום‪.‬‬
‫נאומו של ואצף עאלי הציב את "ישראל" בעמדה בעייתית‪ ,‬שר‬
‫החוץ תמך לחלוטין בעמדה הפלסטינית‪ ,‬ויציאה נגדו הייתה עלולה‬

‫לעיון נוסף‬‫עת־מול ‪265‬‬
‫‪ . 1‬ה׳ הלל‪" ,‬ישראל" בקהיר‪ :‬עיתון ציוני במצרים הלאומית ‪ ,1939-1920‬עם עובד‪.2004 ,‬‬
‫‪ . 2‬ר׳ קמחי‪ ,‬פעילות התנועה הציונית במצרים והתפתחות יחסי הגומלין בינה לבין הישוב בא"י‪ ,1948 - 1918 :‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬

‫אוניברסיטת חיפה‪.2005 ,‬‬
‫‪ .3‬מ׳ ברש־רועי‪ ,‬בסודם של יקירי ירושלים‪ ,‬ב'‪ ,‬ראובן מס‪.1982 ,‬‬
‫‪ .4‬א״ח אלחנני‪ ,‬אנשים ומעשים בירושלים‪ ,‬ראובן מס‪25 .1978 ,‬‬