Page 30 - Etmol 265
P. 30

‫אחד התפקידים החשובים שהיו לעיתון היה הגנה על היהודים‬
‫מפני התקפות אנטישמיות וכל התייחסות מבזה‪ .‬אליהו ששון‪,‬‬
‫אחד הכותבים מדמשק‪ ,‬הביע זאת בפנייה נמלצת לקהילת דמשק‬

              ‫שבאה לאחר התקפות כאלו בעיתונות המקומית‪:‬‬
‫הגיע זמן המחאה וחלף זמן השתיקה והבהלה‪ .‬קומי [קהילת‬
‫דמשק] ומחי בפני ממשלתך המנדטורית על התקפותיהם [של‬
‫העיתונים] ובלמי את פיהם במענה מעל דפי "אל‪-‬עאלם אל‪-‬‬

              ‫אסראאילי"‪( .‬אל‪-‬עאלם אל‪-‬אסראאילי‪)30.11.1922 ,‬‬
‫ב־‪ 1926‬הופץ בלבנון תרגום לערבית של "הפרוטוקולים של זקני‬
‫ציון"‪ .‬בניגוד לגישה של הנהגת הקהילה שביקשה להשתיק את‬
‫הפרשה‪ ,‬פירסם העורך סדרת כתבות שהשתרעה על פני שבעה‬
‫גיליונות שדנו בכל סעיף בפרוטוקולים‪ .‬כך הוא פעל גם בשנת‬
‫‪ 1938‬כאשר עיתון "אל‪-‬מסרה" הקתולי העלה מחדש את סיפור‬

                                              ‫עלילת דמשק‪.‬‬
                                ‫החיבור לעולם היהודי‬
‫שמו של העיתון — "העולם היהודי" — גילם את התפקיד שהוא‬
‫נטל לעצמו‪ :‬ליצור חיבור לעולם היהודי‪ .‬חיבור זה כלל שלושה‬
‫נושאים עיקריים‪ :‬כתיבה על יהודים "אקזוטיים"‪ ,‬כגון שוכני‬
‫המערות באזור טריפוליטנה שבלוב; כתיבה על אישים יהודים‬

‫מתחת לכותרת "אנשי השעה"‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬רוזוולט‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬דאלאדייה‬                                                                                                    ‫עת־מול ‪265‬‬
‫ולמטה‪ :‬היטלר עם הכותרת "אויב האנושות" (אל‪-‬עאלם אל‪-‬אסראאילי)‬

        ‫בעיקר מהמערב שהצליחו או התפרסמו‪ ,‬דוגמת אלברט איינשטיין;‬
                                      ‫וכתיבה על אירועים אנטישמיים‪.‬‬

        ‫הנושא האחרון תפס את מרב תשומת הלב בעיתון‪ .‬העורכים לא‬
        ‫רק דיווחו על רדיפות של יהודים‪ ,‬אלא ניסו גם לגייס את הקוראים‬
        ‫לפעולה‪ .‬ב־‪ ,1933‬לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה‪ ,‬העיתון‬
        ‫הוביל קריאה לחרם על תוצרת גרמנית‪ ,‬והמאמרים הפותחים‬
        ‫עסקו בכותרות בולטות במצבם של יהודי גרמניה‪ .‬באמצע השנה‬
        ‫החל העיתון להוביל מסע למען קליטת יהודים שברחו מגרמניה‬

                                                     ‫לסוריה וללבנון‪.‬‬
        ‫הדיווחים על המתרחש בעולם היהודי חיזקו את תחושת‬
        ‫הסולידריות היהודית של הקוראים‪ .‬בתקופת מלחמת העולם‬
        ‫השנייה היה סיקור שוטף של מוראות השואה‪ .‬הסיקור נמשך גם‬
        ‫כשסוריה ולבנון היו תחת שלטון וישי הפרו־נאצי ותחת צנזורה‬
        ‫מחמירה‪ .‬רחל ינאית בן־צבי ציינה בפליאה בסיורה בסוריה ולבנון‬

                   ‫ב־‪ ,1943‬שהיהודים מעורים היטב במתרחש באירופה‪.‬‬

                                                                                                 ‫תמונתו של חיים וייצמן לרגל פגישתו עם רוזוולט (אל‪-‬עאלם אל‪-‬אסראאילי)‬

                                                                                                                                                                     ‫‪28‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35