Page 34 - Etmol 265
P. 34
במאמר אחר בחן דאנון גרסה לסיפור עממי ,לפיו אחד משריו שבתי צבי
(וזיר) של סולימאן הראשון התקנא במשה המון ,וניסה להסית (איור מתוך)Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia :
את הסולטן לפגוע ביהודים" :עד מתי אתה ישן קום ָּכ ֶלה היהודים
מארצך ולא תרחם על קטן ועל גדול" .לבסוף ניצלו היהודים צרפתית ,ספרדית או עברית .הוא נועד לקהל של יהודים דוברי
והסולטן ציווה להוציא את הווזיר להורג בתלייה (יוסף דעת, לאדינו שמצאו עניין בהיסטוריה — חברי "דורשי ההשכלה" עצמם
ושוחרי דעת אחרים .מערכת כתב העת מצאה לנכון להנגיש
.)27.7.1888דאנון ,האזרח העות'מאני הנאמן ,תהה בפני קוראיו: לקוראי הלאדינו קטעים מהחיבור המונומנטלי "תולדות היהודים"
האם יאומן כי יסופר אשר חשבה ממשלת סולימאן הטובה ( )1876-1853של צבי גרץ ,מגדולי ההיסטוריונים של עם ישראל,
להקיא את ישראל מארצו [האימפריה העות'מאנית]? מי הויזיר שנכתב במקור בגרמנית .קטעים אלה היוו את רובו המכריע של
[שר] בן-הבליעל ההוא אשר יכול להתנכל ליהודים לגרשם? החלק בלאדינו .דאנון תרגם אך ורק את הקטעים מספרו של גרץ
שעסקו בקורות היהדות העות'מאנית במאות ה־ 16וה־ ,17וכך
ומדוע עשה זאת? (שם) התמקד הטקסט המתורגם של דאנון בעיקר בסיפורם של משיח
מערכת "יוסף דעת" האמינה שחשיפת המקורות הראשוניים השקר שבתי צבי ( )1676-1626ותנועתו .כידוע ,שבתי צבי נולד
לעיניים חיצוניות תעשיר את עולם הידע שנגע ליהדות באיזמיר וכל חייו הבוגרים נע בין ערי האימפריה ,ואפשר שמשום
העות'מאנית ותעודד את המחקר על אודותיה .לא בכדי כּוון
החלק העברי לקהל קוראים משכיל גם מחוץ לגבולות האימפריה כך סבר דאנון שסיפורו יעניין במיוחד את הקורא המקומי.
העות'מאנית ,והוא היה "מדעי" יותר באופיו בהשוואה לחלק החלק העברי לא נועד רק עבור קהל יעד מקומי ,אלא בעיקר עבור
בלאדינו ,שכוון לקהל קוראים מקומי ולכן נטה לפופולריזציה משכילים וחוקרים ברחבי העולם היהודי ,שהיו ברובם המכריע
אשכנזים .חלק זה הוקדש ברובו לפרסום מקורות ראשוניים עבריים
של הידע המתורגם. ולניתוחם .מקורות אלה לא היו מוכרים עד אז לחוקרי מדעי
היו יהודים ספרדים מקומיים שקדמו ל"יוסף דעת" בכתיבה היהדות ,מפני שהגיעו מאוספו המשפחתי והפרטי של דאנון או
היסטורית על היהדות העות'מאנית ,וכתיבה כזו ידועה למן שנשלחו אליו .רוב המקורות עסקו ביהודים שהיו מקורבים לממשל
המאה ה־ .16אך בכתב עת זה ניכרת לראשונה תודעה בדבר העות'מאני ,כגון דון יוסף נשיא ( ,)1579-1524בן למשפחת אנוסים
חשיבות התיעוד והשימור הארכיוני של מסמכים הנוגעים פורטוגזית שהיה מקורב לחצרם של הסולטנים סולימאן הראשון
לתולדות היהדות העות'מאנית — מסמכים שנתפסו מעתה ("המחוקק" או "המפואר") ובנו סלים השני ברבע השלישי של
כחלק מההיסטוריה היהודית והעות'מאנית גם יחד .מעל דפי המאה ה־ — 16אחת מתקופות השיא של האימפריה העות'מאנית.
העיתון הופצה בׂשורה זו בקרב הקבוצה הרחבה של חברי "דורשי דון יוסף היה אחיינה של דונה גרציה ( ,)1569-1510שבין שאר
ההשכלה" ובקרב מאות קוראים נוספים של "יוסף דעת" ,וכך היא פעולותיה חכרה את טבריה מידי הסולטן סולימאן; בשנת 1566
הוא מונה בידי סלים השני לדוכס
לא נותרה עוד בגבולות קהל מלומדים מצומצם כבימים עברו. נקסוס .מאמר בשישה חלקים
סוף דבר הוקדש למשה המון ,שהיה רופאו
ויועצו של סולימאן הראשון.
הגיליון ה־ 21והאחרון של "יוסף דעת" ראה אור בינואר ,1889 הגישה הכללית של המקורות
ולאחריו נסגר כתב העת בידי הצנזורה המחמירה של עבדול שפורסמו על יהודים עות'מאנים
חמיד השני .זמן קצר לאחר מכן עקר אברהם דאנון מאדירנה, נכבדים ומיוחסים התבטאה כבר
וגם "דורשי ההשכלה" לא הוסיפה עוד להתקיים .שנתיים לאחר
מכן שב דאנון לאדירנה כדי לייסד בית מדרש לרבנים .המוסד בגיליון הראשון:
הועתק לאיסטנבול בשנת ,1897ודאנון המשיך לנהלו במשך שני בצל מלכי חסד היושבים על כס
עשורים נוספים .בשנת ,1917במהלך מלחמת העולם הראשונה, ממשלת תרכיה ,התענגו אבותינו
גלה דאנון לפריז ,ובה נפטר בשנת .1925מרבית בני משפחתו מעולם על רב שלום כמונו היום
ותׂשבע בצחצחות נפשם ,אין נרדף
המשיכו לחיות בצרפת ,ואחדים מהם נרצחו באושוויץ. ואין כושל בם .ואנשי סגולה אשר
"יוסף דעת" היה סנונית ראשונה לכתבי העת הרבים שעסקו בינינו ,רופאים ומליצים ,יודעי
בתולדות היהודים בארצות האסלאם :החל ב"מזרח ומערב" דת ודין וחכמי מדינה נשאו חן
(ירושלים )1932-1928 ,1920-1919בעריכת אברהם אלמאליח, בעיני המלכים האדירים וארוחתם
דרך "אוצר יהודי ספרד" (ירושלים )1970-1959בעריכת יצחק ארוחת תמיד נתונה להם מהיכל
רפאל מולכו ,וכלה ב"פעמים" ,ב"ספונות" ,ב"לאדינאר" וב"איל
השולטן"( .יוסף דעת")13.3.1888 ,
פריזינטי" ,הממשיכים לראות אור גם כיום.
"יוסף דעת" התקיים אמנם זמן קצר למדי ,אך האבוקה שלו
ממשיכה לדלוק0 .
דונה גרציה ודון יוסף נשיא (איור :ארתור שיק)
לעיון נוסף עת־מול 265
Dina Danon, 'Abraham Danon, la vie d’un “Maskil” ottoman, 1857-1925', In: Esther Benbassa (ed.), Itinéraires sépharades:complexité et . 1
32
diversité des identités, PUPS, 2010, pp. 181-192.
.2א' בנבסה וא' רודריג ,יהודי ספרד בארצות הבלקן במאות החמש עשרה-העשרים (תרגמה א' ברויר) ,מרכז זלמן שזר ,תשס"א ,עמ' .118-115
