Page 34 - Etmol 265
P. 34

‫במאמר אחר בחן דאנון גרסה לסיפור עממי‪ ,‬לפיו אחד משריו‬                                              ‫שבתי צבי‬
‫(וזיר) של סולימאן הראשון התקנא במשה המון‪ ,‬וניסה להסית‬                                             ‫(איור מתוך‪)Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia :‬‬
‫את הסולטן לפגוע ביהודים‪" :‬עד מתי אתה ישן קום ָּכ ֶלה היהודים‬
‫מארצך ולא תרחם על קטן ועל גדול"‪ .‬לבסוף ניצלו היהודים‬          ‫צרפתית‪ ,‬ספרדית או עברית‪ .‬הוא נועד לקהל של יהודים דוברי‬
‫והסולטן ציווה להוציא את הווזיר להורג בתלייה (יוסף דעת‪,‬‬        ‫לאדינו שמצאו עניין בהיסטוריה — חברי "דורשי ההשכלה" עצמם‬
                                                              ‫ושוחרי דעת אחרים‪ .‬מערכת כתב העת מצאה לנכון להנגיש‬
 ‫‪ .)27.7.1888‬דאנון‪ ,‬האזרח העות'מאני הנאמן‪ ,‬תהה בפני קוראיו‪:‬‬   ‫לקוראי הלאדינו קטעים מהחיבור המונומנטלי "תולדות היהודים"‬
‫האם יאומן כי יסופר אשר חשבה ממשלת סולימאן הטובה‬               ‫(‪ )1876-1853‬של צבי גרץ‪ ,‬מגדולי ההיסטוריונים של עם ישראל‪,‬‬
‫להקיא את ישראל מארצו [האימפריה העות'מאנית]? מי הויזיר‬         ‫שנכתב במקור בגרמנית‪ .‬קטעים אלה היוו את רובו המכריע של‬
‫[שר] בן‪-‬הבליעל ההוא אשר יכול להתנכל ליהודים לגרשם?‬            ‫החלק בלאדינו‪ .‬דאנון תרגם אך ורק את הקטעים מספרו של גרץ‬
                                                              ‫שעסקו בקורות היהדות העות'מאנית במאות ה־‪ 16‬וה־‪ ,17‬וכך‬
                                     ‫ומדוע עשה זאת? (שם)‬      ‫התמקד הטקסט המתורגם של דאנון בעיקר בסיפורם של משיח‬
‫מערכת "יוסף דעת" האמינה שחשיפת המקורות הראשוניים‬              ‫השקר שבתי צבי (‪ )1676-1626‬ותנועתו‪ .‬כידוע‪ ,‬שבתי צבי נולד‬
‫לעיניים חיצוניות תעשיר את עולם הידע שנגע ליהדות‬               ‫באיזמיר וכל חייו הבוגרים נע בין ערי האימפריה‪ ,‬ואפשר שמשום‬
‫העות'מאנית ותעודד את המחקר על אודותיה‪ .‬לא בכדי כּוון‬
‫החלק העברי לקהל קוראים משכיל גם מחוץ לגבולות האימפריה‬                ‫כך סבר דאנון שסיפורו יעניין במיוחד את הקורא המקומי‪.‬‬
‫העות'מאנית‪ ,‬והוא היה "מדעי" יותר באופיו בהשוואה לחלק‬          ‫החלק העברי לא נועד רק עבור קהל יעד מקומי‪ ,‬אלא בעיקר עבור‬
‫בלאדינו‪ ,‬שכוון לקהל קוראים מקומי ולכן נטה לפופולריזציה‬        ‫משכילים וחוקרים ברחבי העולם היהודי‪ ,‬שהיו ברובם המכריע‬
                                                              ‫אשכנזים‪ .‬חלק זה הוקדש ברובו לפרסום מקורות ראשוניים עבריים‬
                                         ‫של הידע המתורגם‪.‬‬     ‫ולניתוחם‪ .‬מקורות אלה לא היו מוכרים עד אז לחוקרי מדעי‬
‫היו יהודים ספרדים מקומיים שקדמו ל"יוסף דעת" בכתיבה‬            ‫היהדות‪ ,‬מפני שהגיעו מאוספו המשפחתי והפרטי של דאנון או‬
‫היסטורית על היהדות העות'מאנית‪ ,‬וכתיבה כזו ידועה למן‬           ‫שנשלחו אליו‪ .‬רוב המקורות עסקו ביהודים שהיו מקורבים לממשל‬
‫המאה ה־‪ .16‬אך בכתב עת זה ניכרת לראשונה תודעה בדבר‬             ‫העות'מאני‪ ,‬כגון דון יוסף נשיא (‪ ,)1579-1524‬בן למשפחת אנוסים‬
‫חשיבות התיעוד והשימור הארכיוני של מסמכים הנוגעים‬              ‫פורטוגזית שהיה מקורב לחצרם של הסולטנים סולימאן הראשון‬
‫לתולדות היהדות העות'מאנית — מסמכים שנתפסו מעתה‬                ‫("המחוקק" או "המפואר") ובנו סלים השני ברבע השלישי של‬
‫כחלק מההיסטוריה היהודית והעות'מאנית גם יחד‪ .‬מעל דפי‬           ‫המאה ה־‪ — 16‬אחת מתקופות השיא של האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫העיתון הופצה בׂשורה זו בקרב הקבוצה הרחבה של חברי "דורשי‬       ‫דון יוסף היה אחיינה של דונה גרציה (‪ ,)1569-1510‬שבין שאר‬
‫ההשכלה" ובקרב מאות קוראים נוספים של "יוסף דעת"‪ ,‬וכך היא‬       ‫פעולותיה חכרה את טבריה מידי הסולטן סולימאן; בשנת ‪1566‬‬
                                                              ‫הוא מונה בידי סלים השני לדוכס‬
  ‫לא נותרה עוד בגבולות קהל מלומדים מצומצם כבימים עברו‪.‬‬        ‫נקסוס‪ .‬מאמר בשישה חלקים‬
                                              ‫סוף דבר‬         ‫הוקדש למשה המון‪ ,‬שהיה רופאו‬
                                                              ‫ויועצו של סולימאן הראשון‪.‬‬
‫הגיליון ה־‪ 21‬והאחרון של "יוסף דעת" ראה אור בינואר ‪,1889‬‬       ‫הגישה הכללית של המקורות‬
‫ולאחריו נסגר כתב העת בידי הצנזורה המחמירה של עבדול‬            ‫שפורסמו על יהודים עות'מאנים‬
‫חמיד השני‪ .‬זמן קצר לאחר מכן עקר אברהם דאנון מאדירנה‪,‬‬          ‫נכבדים ומיוחסים התבטאה כבר‬
‫וגם "דורשי ההשכלה" לא הוסיפה עוד להתקיים‪ .‬שנתיים לאחר‬
‫מכן שב דאנון לאדירנה כדי לייסד בית מדרש לרבנים‪ .‬המוסד‬                        ‫בגיליון הראשון‪:‬‬
‫הועתק לאיסטנבול בשנת ‪ ,1897‬ודאנון המשיך לנהלו במשך שני‬        ‫בצל מלכי חסד היושבים על כס‬
‫עשורים נוספים‪ .‬בשנת ‪ ,1917‬במהלך מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬          ‫ממשלת תרכיה‪ ,‬התענגו אבותינו‬
‫גלה דאנון לפריז‪ ,‬ובה נפטר בשנת ‪ .1925‬מרבית בני משפחתו‬         ‫מעולם על רב שלום כמונו היום‬
                                                              ‫ותׂשבע בצחצחות נפשם‪ ,‬אין נרדף‬
         ‫המשיכו לחיות בצרפת‪ ,‬ואחדים מהם נרצחו באושוויץ‪.‬‬       ‫ואין כושל בם‪ .‬ואנשי סגולה אשר‬
‫"יוסף דעת" היה סנונית ראשונה לכתבי העת הרבים שעסקו‬            ‫בינינו‪ ,‬רופאים ומליצים‪ ,‬יודעי‬
‫בתולדות היהודים בארצות האסלאם‪ :‬החל ב"מזרח ומערב"‬              ‫דת ודין וחכמי מדינה נשאו חן‬
‫(ירושלים ‪ )1932-1928 ,1920-1919‬בעריכת אברהם אלמאליח‪,‬‬          ‫בעיני המלכים האדירים וארוחתם‬
‫דרך "אוצר יהודי ספרד" (ירושלים ‪ )1970-1959‬בעריכת יצחק‬         ‫ארוחת תמיד נתונה להם מהיכל‬
‫רפאל מולכו‪ ,‬וכלה ב"פעמים"‪ ,‬ב"ספונות"‪ ,‬ב"לאדינאר" וב"איל‬
                                                                ‫השולטן‪"( .‬יוסף דעת"‪)13.3.1888 ,‬‬
                   ‫פריזינטי"‪ ,‬הממשיכים לראות אור גם כיום‪.‬‬
‫"יוסף דעת" התקיים אמנם זמן קצר למדי‪ ,‬אך האבוקה שלו‬

                                         ‫ממשיכה לדלוק‪0 .‬‬

                                                              ‫דונה גרציה ודון יוסף נשיא (איור‪ :‬ארתור שיק)‬

                                                                                                                                      ‫לעיון נוסף‬         ‫עת־מול ‪265‬‬
‫‪Dina Danon, 'Abraham Danon, la vie d’un “Maskil” ottoman, 1857-1925', In: Esther Benbassa (ed.), Itinéraires sépharades:‎complexité et .	 1‬‬
                                                                                                                                                         ‫‪32‬‬
                                                                                                      ‫‪diversité des identités, PUPS, 2010, pp. 181-192.‬‬
      ‫‫‪ 	.2‬א' בנבסה וא' רודריג‪ ,‬יהודי ספרד בארצות הבלקן במאות החמש עשרה‪-‬העשרים (תרגמה א' ברויר)‪ ,‬מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.118-115‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36