Page 33 - Etmol 265
P. 33
שנות ה־ 70של המאה ה־ ,19כאשר החלו להתאסף בעיר כמה אברהם דאנון
משכילים צעירים ובראשם אברהם דאנון ( )1925-1857ומרדכי
שיר של אברהם דאנון ביקש לחקור "שאלות רבות אשר לא בן־יוסף ,והרכיבו בה חבורת משכילים מצומצמת .הללו ייסדו
(החרות ירושלים)2.7.1909 , הושם להן לב" באמצעות מקורות באפריל 1879את חברת "דורשי ההשכלה" ,שהתקיימה כעשור
שטרם נעשה בהם שימוש" :מה רבו והייתה החברה הגדולה והחשובה מסוגה שפעלה באימפריה
כתבי היד ,ספרים ושטרות ודומיהם,
הכמוסים באוצרות אנשים או חתומים העות'מאנית.
בארגזי כל עדה ,והמה ָי ֵהלו [ישפכו יוסף דעת וקידמה
אור] על ענ ָינים חתומים מאז" .בשלהי בבית הקבע של החברה ,שבו חדר קריאה וספרייה
ההקדמה העברית קרא דאנון לאחיו, משכילית ,התקבצו בכל סוף שבוע עשרות משתתפים
שהאזינו להרצאות ולדרשות ,בדרך כלל של מנהיג
היהודים העות'מאנים: החברה הכריזמטי ,אברהם דאנון .חברת "דורשי
יקומו נא חכמינו ויחפשו איש ההשכלה" ייסדה כמה חברות־בנות ,שאחת מהן,
במקומו ובעיר מושבו את זכרונות "שוחרי תושיה" ,הופקדה על הוצאת חיבורים
אחיהם השוכנים ִאתם ,ויקראו לכתבי
יד הגנוזים :צאו! ולקדמונותינו משכיליים לאור.
התוגרמיות [העות'מאניות] :החשפו! לאחר שנים ארוכות שבהן ניסתה "דורשי ההשכלה"
ואת תוצאות מחקרם ישלחו נא להשיג רישיון להוצאת כתב עת ,היא הצליחה לייסד
ויודיעום אל המחברת הזאת אשר את כתב העת ההיסטורי "יוסף דעת :איל פרוגריסו",
שביקש לעסוק ב"קורות נפוצות יהודה בארץ תֹו ַג ְר ָמה [האימפריה
תביאם האהלה בתודה( .שם) העות'מאנית] ועל כל המו ְצאות אותם בצל מלכי חסד הׂשולטנים
כך יצא לדרך "יוסף דעת" ,שרוב תכניו מזרע עותמאן" ("יוסף דעת" ,)13.3.1888 ,כלומר בתולדות היהודים
חוברו ,הוהדרו או תורגמו בידי דאנון תחת שלטון העות'מאנים .כך היה "יוסף דעת" לכתב העת הראשון
עצמו .החלק בלאדינו הוקדש בעיקרו שהתמקד בתולדות היהודים בארצות האסלאם .העיתון ראה אור
לתרגום ,לעיבוד או לסיכום מחקרים במשך עשרה חודשים ,בין מרץ 1888לינואר ,1889ובסך הכול
שעסקו ביהדות העות'מאנית שהופיעו הופיעו 21גיליונות בני 16עמודים כל אחד .היה זה כתב עת דו־
במקור בלשונות אחרות :גרמנית, לשוני :מחצית מכל גיליון הופיעה בעברית תחת הכותרת "יוסף
דעת" ,ומחצית נוספת בלאדינו תחת הכותרת "איל פרוגריסו",
כלומר "הקידמה" .תאריך הגיליון נרשם בשלוש צורות :תאריך
עברי ,לועזי וגם מוסלמי־עות'מאני .כותרת בתורכית־עות'מאנית,
" ֶת ַר ִקי" (ترقئ) ,שפירושה ִקידמה ,הופיעה אף היא בקביעות מעל
הכותרת הדו־לשונית .הכותרות בלאדינו ובתורכית הדהדו את
מוטיב הקידמה שרווח בשיח הרפורמות העות'מאני בתקופה זו.
בהקדמה לגיליון הראשון של "יוסף דעת" כתב דאנון:
בשדה תולדות עמנו אשר ֻכסו פניו חָרּולים [קוצים] ,בחרנו לנו
את קרן בן שמן זה לעבדו ולשמרו ,ואם לא תעז ידנו לגלות
תמיד תעלומות מני חשך ,ל ִמצער נצליח לכנס יחד את נדחי
הידיעות האלה ולהפיצם בקהל אחינו הנחתים [הנמצאים] על
אדמת תֻרכיה ,ואחשוב כי עבודתנו זאת תועיל להם .כי בכרם
תולדותינו המזרחיות טמונים ִמ ְכ ַמנים יקרים :לא ידענו היטב
ארחות חיי הק ִהלות פנימה ומצבם למול הממשלה הרוממה
ויתר העמים החוסים ב ִצלה"( .יוסף דעת")13.3.1882 ,
יקומו נא חכמינו ויחפשו
חקר היהדות העות'מאנית נמצא עד אז בשוליים של חקר מדעי
היהדות ,ומאדירנה שבפאתי אירופה ביקשו דאנון ועמיתיו
להוציא בשורה מחקרית עבור כלל העולם היהודי" .יוסף דעת"
עת־מול 265
31
