Page 31 - Etmol 265

‫של פלסטין — האם ְי ַזֵּכה האל את הארץ הקדושה במנהיג כמו גנדי‬ ‫תעמולה ציונית‬
‫שיכפה את השלום באמצעות תענית?" (אל‪-‬סלאם‪)6.2.1948 ,‬‬ ‫במכתב למנחם אוסישקין ולנחום סוקולוב‪ ,‬התפאר ַמן‪" :‬אני יצרתי‬
‫את הרגש הציוני בסוריה ומסופוטמיה"‪ .‬אף על פי שהייתה כאן‬
‫חיזוק השפה הערבית בקרב היהודים‬ ‫כנראה הגזמה‪ ,‬אכן היה לעיתון תפקיד חשוב בהעלאת המודעות‬
‫הצרפתית הייתה שפת התרבות הדומיננטית בקרב היהודים בסוריה‬ ‫לציונות בקהילות אלו‪ .‬גם בתקופות שהשלטונות הצרפתיים‬
‫ולבנון‪ .‬מגמה זו התחזקה בתקופת המנדט הצרפתי‪ .‬העיתון שימש‬ ‫או הנהגת הקהילה אסרו על פעילות ציונית גלויה‪ ,‬המשיך‬
‫במה למאבק במגמה זו ודגל בחשיבות הנחלת הערבית‪ ,‬שנקראה‬ ‫"אל‪-‬עאלם אל‪-‬אסראאילי" לשאת את דגל הציונות ברמה‪,‬‬
‫"שפת הארץ" ( ֻל ַע'ת אל‪ִ -‬בלאד)‪ ,‬בקרב היהודים כדי לשלב אותם‬ ‫לעיתים למורת רוחם של ראשי הקהילות‪ .‬כך היה גם בתקופת‬
‫במדינות הלאום הנבנות‪" .‬לא יתגשם מיזוג בין יסודות האומה‬ ‫כהונתם של אנרי גורו (‪ )Gouraud‬ומקסים וייגאן (‪)Weygand‬‬
‫אם לא יהיו בניה שותפים לשפה"‪ ,‬קבע יוסף מנופלא ממצרים‬ ‫שהיו הנציבים הצרפתים העליונים בסוריה ולבנון‪ ,‬הגבילו כל‬
‫(אל‪-‬עאלם אל‪-‬אסראאילי‪ .)7.9.1922 ,‬זירת המאבק העיקרית הייתה‬ ‫פעילות לאומית בשטחי שלטונם‪ ,‬ובכללה את הפעילות הציונית‪.‬‬
‫במוסדות החינוך היהודיים‪ .‬הכותבים תקפו את מוסדות כי"ח‬ ‫כך היה לאחר מאורעות תרפ"ט‪ ,‬כשראשי הקהילות היהודיות‬
‫שאינם דואגים ללימוד ערבית‪ ,‬ואף ניסו לגייס את ההורים‬ ‫בסוריה‪ ,‬לבנון ועיראק הצהירו שאין לקהילותיהם כל קשר עם‬

‫להפעיל לחץ על מנהלי בתי הספר‪.‬‬ ‫היישוב העברי בארץ ישראל‪.‬‬
‫מעבר ללימוד הערבית‪ ,‬ניסו העורכים לשלב את הקוראים‬ ‫בעיתון היה סיקור שוטף של אירועים ציוניים חשובים‪ ,‬כגון‬
‫במתרחש בתרבות הערבית בסוריה ובלבנון‪ .‬בעיתון היה סיקור‬ ‫הקונגרסים הציוניים‪ .‬רובם הועתקו מתוך העיתונות היהודית‬
‫שוטף של אירועים תרבותיים והוא שימש במה גם לסופרים‬ ‫באירופה‪ .‬כמו כן התפרסמו מאמרים על חייהם של אישים ציוניים‪,‬‬
‫ומשוררים לא־יהודים‪ .‬חלקם אף שלחו ברכות ביום השנה לצאתו‪.‬‬ ‫בהם אחד העם‪ ,‬אוסישקין וחיים וייצמן‪ .‬חלק ניכר מהעיתון תפסו‬
‫העיתון עודד אגודות תרבותיות יהודיות‪ ,‬ונתן חסות לאגודה‬ ‫ענייני היישוב העברי בארץ ישראל‪ַ .‬מן עצמו נהג לערוך פעם‬
‫ספרותית שקמה בביירות ב־‪ .1927‬המעוניינים להצטרף לאגודה‬ ‫בשנה סיור לארץ ישראל‪ .‬הוא נפגש עם ראשי היישוב ועם עורכי‬
‫היו צריכים לפנות למערכת העיתון‪ַ .‬מן פנה גם לעיתונאים לא־‬ ‫העיתונים העבריים ופירסם רשמים מנסיעותיו‪ .‬עיקר הסיקור נגע‬
‫יהודים כדי לקבל תמיכה ועידוד לרעיון‪ ,‬ופרסם בהבלטה את‬
‫לתל אביב‪ ,‬שתוארה כ"פריס הקטנה"‪.‬‬
‫תגובתו האוהדת של העיתונאי והמשורר אחמד דמשקיה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התפקיד העיקרי של העיתון היה בתעמולה הציונית‬
‫לציבור הערבי באמצעות התפלמסות עם העיתונים האנטי‬
‫‪000‬‬ ‫ציוניים‪ .‬בכך הוא היה דומה לעיתונים היהודיים בערבית שיצאו‬
‫בארץ ישראל ובמצרים‪ .‬אך בעוד שעיתונים אלו התמקדו‬
‫כל ארבעת התפקידים הללו של העיתון השתלבו בו באופן טבעי‪.‬‬ ‫במענה לעיתונים שיצאו בארצם‪ ,‬הרי שמעל דפי "אל‪-‬עאלם‬
‫חוג הכותבים ראה בסולידריות יהודית‪ ,‬בציונות ובתרבות הערבית‬ ‫אל‪-‬אסראאילי" התנהלו ויכוחים עם העיתונים הערביים בכל‬
‫מרכיבים בלתי נפרדים של המשכיל היהודי בן המזרח‪ .‬שילוב‬ ‫המרחב המזרחי ובעיקר עם אלו שבארץ ישראל‪ .‬לעיתים התפרשו‬
‫זה נראה בגיליונות החגיגיים של העיתון‪ ,‬בהם נראו זה לצד זה‪,‬‬ ‫הוויכוחים על פני גיליונות מספר‪ ,‬כשכל עיתון מצטט את טענות‬
‫ולעיתים באותו עמוד‪ ,‬תמונות של משוררים יהודים ולא־יהודיים‬ ‫יריבו ומנסה להפריך אותן‪ .‬בעיתון התפרסמו התקפות חריפות‬
‫בערבית‪ ,‬רבנים ואישים ציוניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שהמאבק היהודי־‬ ‫נגד מנהיגים ערבים שהובילו את המאבק בציונות‪ .‬הדבר עורר‬
‫ערבי הלך והתעצם‪ ,‬היכולת להחזיק בכל המרכיבים הללו הפכה‬ ‫את תשומת לבו של הבריגדיר פרדריק הרמן קיש‪ ,‬ראש המחלקה‬
‫המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים‪ ,‬שחיפש אפיק תעמולה‬
‫לקשה יותר ויותר‪.‬‬ ‫ציונית לציבור הערבי‪ .‬הוא שילם ‪ 20‬לא"י ל ַמן כדי שישלח את‬
‫בשנת ‪ ,1946‬לאחר שסוריה קיבלה את עצמאותה‪ ,‬החל גל‬ ‫העיתון ל־‪ 25‬נכבדים ובעלי השפעה ערבים‪ ,‬בהם עבדאללה מלך‬
‫מאסרים של יהודים שנחשדו בציונות ושל כאלה שבני משפחתם‬
‫עלו לארץ ישראל‪ .‬מואיז עג'מי‪ ,‬עורך העיתון שישב בדמשק‪ ,‬תקף‬ ‫ירדן והמופתי חאג' אמין אל חוסייני‪.‬‬
‫באומץ את הממשלה על מדיניות זו‪" :‬כבדו את זכויות היהודים‬ ‫מעל הכול הוביל העיתון קו של קריאה להבנה ושלום‪ ,‬ונתן במה‬
‫בארצכם‪ ,‬אם ברצונכם שיהיו אזרחים נאמנים למולדתם" (אל‪-‬‬ ‫בעיקר לכותבים ערבים שתמכו בקו זה‪ .‬ב־‪ 1947‬הצהיר העורך‪:‬‬
‫עאלם אל‪-‬אסראאילי‪ .)15.2.1946 ,‬בשל התקפותיו‪ ,‬אסרה סוריה על‬ ‫אנחנו היינו ועדיין אנחנו חושבים ששני העמים‪ ,‬היהודי‬
‫כניסת העיתון לשטחה‪ .‬במטרה לחמוק מרוע הגזירה החליף ַמן את‬ ‫והערבי‪ ,‬צריכים לחיות בפלסטין בהבנה וידידות ואחווה‪ .‬זהו‬
‫שם העיתון ל"אל‪-‬סלאם"‪ ,‬והציג אותו כעיתון נפרד שעליו לא חל‬ ‫המסר שלנו שאנו מקיימים אותו מזה עשרים וחמש שנה‪ ,‬לא‬
‫האיסור‪ .‬לשלטונות הסורים לא לקח זמן רב לעמוד על התרמית‪,‬‬ ‫נסטה ממנו כחוט השערה‪ ,‬שכן אנו מאמינים בו אמונה שלמה‪.‬‬
‫בעיקר משום שעג'מי המשיך בהתקפותיו על הממשלה‪ .‬הם עצרו‬
‫אותו ואסרו על כניסת "אל‪-‬סלאם" לסוריה‪ ,‬והעיתון איבד את רוב‬ ‫(אל‪-‬סלאם‪)25.4.1947 ,‬‬
‫קוראיו‪ .‬לאחר פרוץ הקרבות בארץ ישראל הוכרח העיתון לפרסם‬
‫רשימה של יהודים שתרמו לצבא ההצלה של קאוקג'י‪ ,‬ובמרץ‬ ‫לאחר מותו של המנהיג ההודי מהטמה גנדי‪ ,‬כשהקרבות כבר‬
‫התחוללו בארץ ישראל‪ ,‬כתב העורך מאמר תחת הכותרת "'גנדי'‬
‫‪ 1948‬סגרו השלטונות הלבנוניים את העיתון באופן סופי‪0 .‬‬

‫עת־מול ‪265‬‬ ‫לעיון נוסף‬
‫‪ . 1‬י׳ הראל‪ ,‬דמשק נכבשה זמנית‪ :‬השלב הראשון של הציונות בדמשק ‪ ,1923-1908‬מרכז זלמן שזר‪ ,‬תשע"ה‪.‬‬

‫‪K.E. Schulze, The Jews of Lebanon: Between Coexistence and Conflict, Brighton 2001. . 2‬‬
‫‪R. Snir, ”Mosaic Arabs’ between Total and Conditioned Arabization: The Participation of Jews in Arabic Press and Journalism in Muslim . 3‬‬
‫‪29 Societies during the Nineteenth and Twentieth Centuries”, Journal of Muslim Minority Affairs, 27/2, pp. 261-295.‬‬