Page 26 - Etmol 265
P. 26
מזל החלה בניהול העיתון פחות מחודשיים אחרי עליית הנאצים מכתבו של אברהם אלמאליח ,עורך עיתונים בא"י ,למזל מוצרי (באדיבות המשפחה)
לשלטון .עיון במהדורות העיתון משנים אלה מעלה שמזל ומערכת
העיתון ראו במשטר הנאצי איום ממשי .שבוע אחרי שבוע הופיעו תגובת הסוכנות חרצה את דין המהדורה הערבית .סגירתה שיפרה
בעמוד השער כתבות שתקפו את היטלר וסיפקו דיווח מעודכן על את המאזן הכלכלי של "ישראל" .המהדורה הצרפתית המשיכה
מעללי הנאצים .בתחילת 1934הופיע מדור קבוע בשם "במדינת
היטלר" ,ובו דיווחים שוטפים על גזירות הנאצים בגרמניה ,והטור לצאת מדי שבוע עד שנת .1939
"העולם היהודי" סיפק נתונים על התארגנויות אנטי נאציות כלי לקידום הרעיון הציוני
עיון במסמכים הרבים חושף את תפיסתה הרציונליסטית של מזל
בקהילות השונות. ואת גישתה שלעולם ינצח כוחו של ההיגיון .על בסיס תפיסה זו
כשהחליטה ההנהגה היהודית במצרים להצטרף לחרם הכלכלי על ביקשה מזל לנצל את דפי העיתון ללימוד יהדות וציונות ,ובכך
גרמניה ,שימש "ישראל" שופר לתומכי החרם ,ובעיתון הופיעו לספק לקהל הקוראים תחמושת יעילה מול מקטרגיהם .מדורו
רשימות של מוצרים מתוצרת גרמניה שהקוראים נדרשו להימנע הקבוע של שמואל ניסנבוים "האוצר שלנו" ,שהחל להופיע לאחר
מלרכוש .בשלהי 1933נתגלעו חילוקי דעות בקהילת קהיר מעבר העיתון לידי המנהלת החדשה ,נכתב ברוח זו .ניסנבוים
באשר לאופן שבו יש לנהל את המשך המאבק בנאצים .רבים שהיה בעל השכלה תורנית רחבה ,הציג מדי שבוע פרשייה מתוך
מבני הקהילה סברו שיש להמשיך את החרם הכלכלי על תוצרת המקורות ,שהייתה רלוונטית לאירועי השעה .מזל עצמה הוסיפה
גרמניה ,ובכך להביא להתמוטטות המשטר .אחרים תמכו ב"הסכם בעמוד השער משבצת ובה ציטוט משפט מהתנ"ך או מהתלמוד,
ההעברה" שנחתם בין ממשלת גרמניה להסתדרות הציונית, שנגע למאמר המערכת .כך ביקשה לקרב את הקוראים אל
שאיפשר את המרת רכושם של יהודים שרצו לעלות מגרמניה המקורות ,ולתת בידם טיעונים לחיזוק התפיסה הציונית.
לארץ ישראל ,במוצרים שונים מתוצרת גרמנית — בניגוד לעקרון "ישראל" נאבק בנאציזם
החרם .העיתון "ישראל" ניצב לימינה של ההסתדרות הציונית, השנים שבהן העיתון היה תחת ניהולה של מזל היו הרות גורל עבור
דבר שהקנה למזל אויבים רבים בקהילה היהודית .מאוחר יותר, העם היהודי" .ישראל" נתן במה גם לנושאים פנים קהילתיים ,אך
כשהגיעו לנמלי מצרים מוצרים מתוצרת גרמניה בדרכם לארץ רובו יוחד למאבק ההישרדות של העם היהודי.
ישראל ,היו שהציעו להטיל חרם נוסף על היישוב היהודי בארץ.
כילידת הארץ ,שגדלה בבית ציוני וכאישה לוחמת ,ניצבה מזל
בשנית לצד היישוב הארצישראלי .בכך הייתה חריגה אפילו בתוך
הקבוצה הציונית בקהיר ,שראתה את עיקר תפקידה בפעילות
פילנתרופית ופחות ב"ציונות מעשית" — קרי עלייה והתיישבות.
במהלך שנת 1934הפעיל "ישראל" טקטיקה חדשה .במהדורות
רבות הופיעו ציטוטים מהעיתונות הלא־יהודית ,ובהם ביקורת על
המשטר הנאצי .במצרים פעלו בעת ההיא מספר קבוצות שראו
בנאציזם אויב ,והעיתון הציוני ביקש לגייס אותן למאבקו .הנאצים
הפעילו מערכת תעמולה מקיפה במזרח התיכון ובצפון אפריקה,
והיא חדרה לרבדים שונים בחברה .לאומנים מקומיים במצרים קיוו
שאיטליה וגרמניה ידחקו את רגלי הבריטים מעל אדמת ארצם.
בכירים נאצים ובהם רודולף הס ביקרו במצרים ב־ 1937ופעלו
לאיחוד השורות בקרב תומכיהם .מערכת "ישראל" הגיבה בסדרת
מאמרים ,ובהם דיווחים עדכניים על המתרחש בגרמניה .אך עתה
ניצב העיתון בפני קושי מסוג חדש — הצנזורה.
עד 1937נהנה "ישראל" ממעמד מיוחד הודות לנתינותם
הצרפתית של בעליו ,שמתוקף חוקי הקפיטולציות לא נדרשו
לקבל את אישור הצנזורה .מציאות זו השתנתה באחת עם ביטול
חוקי הקפיטולציות בהסכם מונטרה ( )1937שקבע שסמכויות
השיפוט יועברו למערכת המשפט המצרית .ההסכם ביטל את
ההגנה המשפטית המיוחדת שממנה נהנו נתינים זרים במצרים,
ובכלל זה מזל ואלברט מוצרי.
הצנזורה הייתה כפופה למשרד הפנים בראשות נוקראשי פשה
האנטישמי (לימים ראש ממשלת מצרים) ולאגף העיתונות
בראשות אל ענני .אל ענני עצמו ,למד בגרמניה ,נישא לאישה
עת־מול 265
24
