Page 133 - דברי יפת לאתר
P. 133

‫ח‪ .‬מכתבים‬

                 ‫אינאס מעזה‪ ,‬מכתבים‬

                          ‫דניאלה דוויק‬

                                  ‫אינאס ‪ ,Aeneas 1‬גייגר‪ ,‬אהלי יפת‪ ,‬עמ' ‪186–184‬‬

‫‪Lidia Massa Positano (ed.), Enea di Gaza, Epistole, Napoli 1962,‬‬
‫‪2nd edition‬‬

‫אינאס מעזה נולד ככל הנראה בשנת ‪ 430‬לסה"נ‪ ,‬למד באלכסנדריה סביב שנת ‪450‬‬
‫אצל הפילוסוף הנאו‪-‬אפלטוני הירוקלס (‪ )Hierocles‬ומתועד כפעיל בעזה בשנת‬
‫‪ 488‬לסה"נ‪ .‬ידוע שביקר גם באנטיוכיה ובקונסטנטינופוליס‪ .‬מבין כתביו נשתמר‬
‫הדיאלוג 'תאופרסטוס' ועשרים וחמישה מכתבים שתרגומם מובא כאן‪ .‬אינאס היה‬
‫נוצרי‪ ,‬אך בדיאלוג 'תאופרסטוס' ניסה לגשר בין הנצרות לבין הפילוסופיה הנאו‪-‬‬
‫אפלטונית בעניין הישארות הנפש לאחר המוות תוך שהוא מסתמך על 'גורגיאס'‬
‫של אפלטון ועל פלוטינוס‪ .‬בכתבים אחדים הוא משויך ל'שלישיה העזתית' יחד עם‬

                                                                 ‫פרוקופיוס וזכריאס‪.‬‬
‫מכתביו המובאים בזאת ממוענים לכמה נמענים שחלקם ניתנים לזיהוי וחלקם‬
‫אף משתייכים לאנשי ארץ‪-‬ישראל כמובא בספרו של גייגר‪ ,‬למשל זונאיוס‪,‬‬
‫גסיוס הרופא ויוליאנוס מאשקלון‪ .‬מהתכתבויות בלתי תלויות של חלק מנמעניו‬
‫משתקפת רשת של קשרים מסועפים בין חבורה של אינטלקטואלים שחיו ופעלו‬
‫במזרח‪ .‬מכתביו של אינאס משופעים ברמיזות לספרות הקלאסית ובמובאות‬
‫מספרות זו‪ ,‬ובכך מלמדים הן על עולמו של המחבר והן על עולמם התרבותי של‬
‫מכותביו‪ .‬על פי מיטב המסורת של סוגת המכתבים‪ ,‬הם כוללים מוטיבים ונושאים‬
‫אופייניים‪ ,‬כגון טיבה של ידידות‪ ,‬הרהורים על החיים ואהבה למילה הכתובה‪.‬‬
‫במובן זה תוכנם אינו מצביע על השתייכות מקומית מובהקת לארץ‪-‬ישראל‬

                                                                               ‫דווקא‪.‬‬

                                             ‫‪131‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138