Page 166 - דברי יפת לאתר
P. 166

‫‪  164‬י‪ .‬ביקורת ספרות‬

‫דבר נורא הוא‪ ,‬כפי שאמרנו‪ ,‬אם הצליל מאבד את ייחודיותו משום שאנו מתבוננים‬
‫במשמעות‪ .‬כי אכן יש לבחון גם אצל הומרוס את הצליל כשהוא לעצמו‪ ,‬בנפרד‬
‫מהמשמעות שנמצאת תחתיו‪ ,‬שכן הצליל הוא זה ששולט במילים‪[ .‬הוא אומר]‪,‬‬
‫ש'כל אימת שתערובת של הדבר שולטת בנו‪ ,‬היא מעוררת בנו רגשות נועם‪ .‬ניתן‬
‫לראות גם על סמך הציפורים שהקול הוא עיקרון שליט‪ .‬שהרי גם אצלן‪ ,‬כאשר‬
‫בוקע צליל מובחן‪ ,‬נוצר קול רהוט‪ ,‬כפי שנהוג לייחס לזמיר‪ .‬הבה נשים בצד‬
‫עתה את המשמעות שנמצאת תחת הצליל‪ .‬הרי התוכי אינו יודע אם הוא אומר‬
‫שורת שיר של טרגדיה‪ ,‬ואף על פי כן הוא מפיק את כל הצלילים כמו בן אנוש‪12.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אומנם אין הוא מפיק אותם באופן טבעי‪ ,‬אלא באמצעות האּומנות‪ .‬ואילו‬
‫בני האדם מסכימים שהדובר יציג טיעון לוגי באופן טבעי על סמך המשמעויות‬
‫שנמצאות תחת הצלילים מסיבות אלה‪ .‬שהרי כשם שמציבים את הטיעון 'באופן‬
‫טבעי' במקרים אחרים‪ ,‬כך גם מציבים את הטיעון 'באמצעות האּומנות' ביחס‬
‫לשירים‪ ]...[ .‬שהרי מחברי שירת ה ֲחָרפות היאמבית מחברים שורות שיר טרגיות‪,‬‬
‫ומחברי הטרגדיות‪ ,‬לעומתם‪ ,‬מחברים שורות שיר המאופיינות בגנאי ו ֲחָרפות; וגם‬
‫המשוררת סאפפו יוצרת שורות שיר המאופיינות בגנאי ו ֲחָרפות‪ ,‬וגם ארכילוכוס‬
‫יוצר שורות שיר שאינן בסגנון המאפיין את שירי הגנאי וה ֲחָרפות‪ .‬ומכאן שאין‬
‫לומר שמי שמחבר שירי גנאי ו ֲחָרפות או סוגה אחרת עושה זאת באופן טבעי‪ ,‬אלא‬
‫בהתאם לכלל (פואטי)‪ ,‬ואילו המשוררים יוצרים בהתאם לטבע כל אימת שהם‬
‫מעניקים שמות לדברים כאשר הם נתקלים במילה אצילית‪ ,‬ראשונית‪ ,‬והולמת‬
‫לחלוטין; ואותו הטיעון ת ֵקף גם לגבי כל סוגה שירית‪ ,‬הן כאשר היצירה חוברה‬

                           ‫היטב‪ ,‬הן כאשר היא חוברה באופן גרוע (‪.)117.25–114.6‬‬

‫‪ 1	 2‬אנשי העת העתיקה סברו שלשונו של התוכי רחבה מזו של יתר הציפורים‪ ,‬ולכן יש לה יכולת‬
                                                     ‫גדולה יותר לחקות את הדיבור האנושי‪.‬‬
   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171