Page 169 - דברי יפת לאתר
P. 169
מפגשים בין חכמי ישראל והגויים בארץ-ישראל 167
אפילו כן לא מטון לסולמיה דצור עד דשכחון כולן (= אפילו כן לא הגיעו לסולמה
של צור עד ששכחו כולן).
בבלי ,שבת קטז ע"א (והשוו פסיקתא דרב כהנא [מהדורת מנדלבוים ,עמ' ]260
פסקה טו)
אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי .הוה ההוא פילוסופא
בשבבותיה דהוה שקיל שמא דלא מקבל שוחדא .בעו לאחוכי ביה; אעיילא ליה
שרגא דדהבא ,ואזול לקמיה ,אמרה ליה :בעינא דניפלגי לי בנכסי דבי נשי .אמר
להו :פלוגו .אמר ליה כתיב לן :במקום ברא ברתא לא תירות .אמר ליה :מן יומא
דגליתון מארעכון איתנטלית אורייתא דמשה ,ואיתיהיבת עוון גליון ,וכתיב ביה:
ברא וברתא כחדא ירתון .למחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא .אמר להו:
שפילית לסיפיה דעוון גליון וכתב ביה :אנא לא למיפחת מן אורייתא דמשה
אתיתי [ולא] לאוספי על אורייתא דמשה אתיתי .וכתיב ביה :במקום ברא ברתא
לא תירות .אמרה ליה :נהור נהוריך כשרגא! — אמר ליה רבן גמליאל :אתא חמרא
ובטש לשרגא.
תרגום :אמא שלום אישתו של רבי אליעזר הייתה אחותו של רבן גמליאל .היה
פילוסוף בשכנותה שהיה לו שם שאינו לוקח שוחד .ביקשו להתל בו .הכניסה לו
נר של זהב ובאה לידון בפניו .אמרה לו :אני תובעת לחלוק בנכסים של בית אבא.
אמר להם :תחלקו עימה .אמר לו (ר"ג) :כתוב לנו ,במקום שיש בן ,בת אינה יורשת.
אמר לו :מיום שגליתם מארצכם ניטלה תורת משה ,וניתן אוונגליון ,וכתוב בו :בן
ובת יירשו כאחד .למחרת הכניס לו רבן גמליאל חמור לובי .אמר להם (הדיין):
השפלתי עיני לסופו של האוונגליון וכתוב בו :אני ,לא לפחות מתורת משה באתי,
ולא להוסיף על תורת משה באתי וכתוב בו :במקום בן בת לא תירש .אמרה לו:
יאיר אורך כנר! אמר לו רבן גמליאל :בא החמור ובעט במנורה.
שבת
קהלת רבה (דפוס וילנה) ,פרשה ט
אנדריאנוס שחיק טמיא שאל את ר' יהושע בן חנניה אמר ליה :אנא טב ממשה
רבך .אמר ליה :למה? [אמר לו] :דאנא חי והוא מת וכתיב 'כי לכלב חי הוא טוב
מן האריה המת' .אמר ליה :יכיל את לגזור דלא ידלק בר נש נור תלתא יומן? א"ל:
אין ,לעידן רמשא דיומא קמו סלקו תרוייהון על איגר פלטין ,חמי תננא סליק מן
רחיק ,א"ל :מה כן? אמר :איפרכא ביש ,ועאל אסיא ובקר יתיה ,ואמר ליה עד
דשתי חמימי לא מיתסי .אמר ליה :תיפח רוחיה ,עד דאת בחיים בטלה גזרתך,
ומשה רבינו בשעה שנגזר עלינו (שמות ל"ה) 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת' לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי ועדיין לא נתבטלה גזירתו
מכמה שנים עד השתא ,אמרת את כן דאנא טב מיניה.
