Page 171 - דברי יפת לאתר
P. 171

‫מפגשים בין חכמי ישראל והגויים בארץ‪-‬ישראל  ‪169‬‬

‫דאלהכון עבד לכון ניסין אתון מקילין למלכא‪ ,‬אמ' ליה לידיקליטינא דרעי חזירין‬
‫אקלינן‪ ,‬ברם לדיקליטינוס מלכא אנן משעבדין‪ ,‬אמר לון אפילו כן לא תכסון‬

                                                      ‫ברומאי זעיר ולא בגלייר זעיר‪.‬‬
‫תרגום‪ :‬דיוקליטיאנוס קיסר היה רועה חזירים בטבריה‪ ,‬כיוון שהיה מגיע ליד‬
‫בית המדרש של רבי היו הילדים יוצאים ומכים אותו‪ .‬לאחר ימים נעשה קיסר‪.‬‬
‫ירד וישב בפניאס ושלח איגרות לטבריה בערב שבת לאמור‪ :‬אני מצוה שחכמי‬
‫היהודים יתייצבו לפני ביום ראשון בבוקר‪ .‬וציווה לשליח ואמר לו‪ :‬אל תיתן להם‬
‫את הכתב אלא בערב שבת עם שקיעת החמה‪ .‬ירד ר' שמואל בר נחמן לרחוץ‪,‬‬
‫ראה את רבי עומד לפני בית המדרש ופניו חולניות‪ ,‬אמר לו‪ :‬למה פניך חולניות?‬
‫אמר לו‪ :‬כך וכך שלחו לי איגרות מדיוקלטיאנוס קיסר‪ .‬אמר לו‪ :‬בא ורחץ ובוראך‬
‫יעשה לך ניסים‪ .‬נכנס למרחץ ובא ההוא אגרונטין (שד המרחץ) צוחק ורוקד‬
‫לפניו‪ .‬ביקש רבי לגרשו בנזיפה‪ .‬אמר לו ר' שמואל בר נחמן‪ ,‬הנח לו‪ ,‬שלפעמים‬
‫הוא נראה לעשות ניסים‪ .‬אמר לו (לשד)‪ :‬אדונך בצרה ואתה מרקד וצוחק? אמר‬
‫להם (השד) לכו אכלו ועשו שבת טובה ואלוהיכם יעשה נס‪ ,‬ואני אעמיד אתכם‬
‫בבוקר יום ראשון במקום שאתם מבקשים‪ .‬במוצאי שבת אחר התפילה לקח‬
‫אותם והעמיד אותם לפני שערי פניאס‪ .‬נכנסו ואמרו לקיסר‪ ,‬הנה הם עומדים‬
‫לפני השער‪ .‬אמר [הקיסר] סגרו את השער‪ .‬לקח אותם [השד] והעמיד אותם על‬
‫חומת העיר‪ .‬נכנסו ואמרו לקיסר‪ ,‬אמר‪ :‬אני מצווה שיחממו את המרחץ שלושה‬
‫ימים וייכנסו וירחצו ואז יבואו אצלי‪ .‬הלכו וחיממו את המרחץ שלושה ימים ובא‬
‫אגרנטין (השד) ומזג וצינן את המרחץ לפניהם‪ ,‬ונכנסו ורחצו בו‪ ,‬ובאו לפניו‪ .‬אמר‬
‫להם (הקיסר)‪ :‬משום שאתם יודעים שאלוהיכם עושה לכם ניסים אתם מקילים‬
‫ראש בקיסר? אמרו לו‪ :‬בדי(ו)קלטיאנוס רועה החזירים הקלנו‪ ,‬ואילו לדי(ו)‬
‫קלטיאנוס הקיסר אנו משועבדים‪ .‬אמר להם‪ :‬אפילו כך לא תבזו לא רומאי קטן‬

                                             ‫ולא גלייר (= חייל פשוט‪ ,‬משרת) זעיר‪.‬‬

                               ‫מצוות מילה‬

      ‫בראשית רבה (מהדורת תיאודור־אלבק‪ ,‬עמ' ‪ )94‬פרשת בראשית‪ ,‬פרשה יא‬
‫פילוסופוס אחד שאל את ר' הושעיה אמר לו‪ :‬אם חביבה המילה‪ ,‬מפני מה לא‬
‫ניתנה לאדם הראשון‪ ,‬אמר לו‪ :‬אם כן [שרק כל שנברא בששת ימי בראשית חשוב]‬
‫מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו [שנברא אז] ומניח זקנו [שגדל אחר כך]?‬
‫אמר לו מפני שגדל עמי בשטות [שהוסיף וגדל בימי נערותי]‪ .‬אמר לו‪ :‬אם כן‬
‫יסמא אותו האיש עינו ויקטע את ידיו‪ ,‬אמר ליה‪ :‬ולאלין מלייה אתינן [לדברים‬
‫אלה הגענו?] אתמהא [התמה‪ ,‬קרא בסימן שאלה]‪ .‬אמר ליה‪ :‬להוציאך חלק אי‬
‫אפשר‪ ,‬אלא כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה‪ .‬כגון החרדל צריך‬

    ‫למתק‪ ,‬התורמוס צריך למתק‪ ,‬החטים צריכים להיטחן‪ ,‬אפילו אדם צריך תיקון‪.‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176