Page 119 - GQ-9
P. 119
'פירוש מילים ממסכת שבת' לרב שרירא גאון 119
אוכמתא אחריצי הוא דבר ירוק שנוצר אוכמתא אחריצי הו שיא אכצ'ר ינפעל כא ע"א
במים העומדים. פי אלמא אלואקף
כא ע"ב
ארבתא ספינה' .ארבא' בלשון ארמית96 ארבתא ספי[נה אר]בא בלשון ארמית כו ע"א
ובלשון חכמים היא נקראת 'ערבא'97. ובלשון חכמים תסמא ערבא כח ע"א
לא ע"א
קזא הזין דגושה ,ואין זו מילה נפוצה קזא משדד אלזין וליס הו אסם משהור לב ע"א
אצלנו. ענדנא
צלוליבא קיקיון. צלוליבא אלכרוע
בריהי [דמערבא] חולי ארץ ישראל. בריהי [דמערבא] מרצ'א אלשאם
גץ רסיס. גץ שט'יה
עצי הק[טף] עצי אפרסמון. עצי הק[טף כ]שב אלבלסאן
תלא אילן מילה יוונית ,וכוונתו לציין שיש תלא אילן אסם יונאני והו [ ] אן ידכר
בו מספר גוונים. אן פיה עדה אלואן
טכסיסי מלכות חוקי שירות המלכים. טכסיסי מלכות קואנין כדם אל[מלו]ך
חונטון עפר מאדמה מלוחה. חונטון תראב מן סבכה מא[ל]ח[ה]
תיפוס תירוס אמתא חד מחוטרא ליהוי [תי]פוס ת[ירו]ס אמתא חד מחוטרא
זהו משל שמשלו בו על כך שחטא האישה ליהוי הו מתל תמתל בה אן דנב
נבחן בעת לידתה ,וזהו פירושו :מרבה אלאמראה יפתקד ולאדתהא והדא
לשבור האמה ומכה אחת תהיה .כלומר, תפסירה תכתר אלתכסיר אלאמה וכבט
כשהיא מרבה לשבור את כלי בעלה או ואחד יכון יעני אנהא אדא אכתרת מן
אדונה והוא מרבה את סבלנותו ואז מכה כסר אואני זוגהא או מולאהא וא[כ]תר
אותה מכה אחת .ודע שרבים גרסו וחד אחתמאלה יכבטהא כבט ואחדא ואעלם
אן כתירא דרסו וחד מחבט לה ואלמעני
מחבט לה 98והעניין אחד ,מכיוון ואחד לאן מחב[ט]ה הו אלכבט ומחטרא
ש'מחבטה' היא המכה ,ו'מחטרא' היא
הו אלנדף כאלאמראה אלתי תנדף
הסריקה ,כמו הנשים שסורקות את
בדרך כלל המינוח ל'ארמית' הוא 'נבטיה' ,אך רב שרירא משתמש כאן בצירוף העברי 'לשון ארמית' .ייתכן 75
שהוא מושפע מן הצירוף העברי שבהמשך המשפט 'לשון חכמים' ,או שכוונתו דווקא לארמית שבתלמוד
79
השונה מן הארמית המדוברת בזמנו .המילה 'ארבא' מופיעה ,בין השאר ,בבבא מציעא לד ע"ב. 70
המילה 'ערבה' או 'עריבה' נפוצה במשנה ובתוספתא והוראתה היא כלי גדול .בהקשר מסוים ההוראה של
'עריבה' הוא ספינה קטנה ('עריבת הירדן' ,ירושלמי ,שבת ד ב ,ז ע"א) ,ולכך כנראה התכוון רב שרירא.
אין גרסה מעין זו בשום עד נוסח של התלמוד שלפנינו ,מלבד מילון 'הערוך' ,בערך פ"ש.
