Page 5 - etmol 17
P. 5
המקומי הקיים ,זה של הממלכה העותומנית השלטת. ארץ וארץ .דומה כי מבחינת עומק המחשבה ורוחב היריעה
לבסוף נתקבלה פשרה ,בהתאם לנוסח שהד״ר הרצל שהוא פרש ,היה נאומו של ד״ר נורדאו הנאום המרכזי
עצמו השתמש בו בדברי הפתיחה ,ובה נאמר :״הציונות שהושמע במשך שלושת ימי הקונגרס ,והוא עד היום אחת
שואפת להקים לעם ישראל בית־מולדת בארץ־ישראל,
התעודות החשובות של המחשבה הציונית.
מובטח על־פי המשפט הציבורי״. לצד הופעתו של הרצל ,המדינאי והמנהיג ,היה נאומו של
נורדאו המאורע המרשים ביותר בכל שלושת ימי הדיונים
״תכנית באזל״ מתקבלת
של הקונגרס.
מצע עקרוני זה ,שנודע לימים בכינויו ״תכנית באזל״,
היה במשך עשרות שנים תכניתה הרשמית של התנועה לאחר דבריהם של הרצל ושל נורדאו ,ולאחר מסירת
הסקירות על מצב היהודים בהווה בארצות השונות ,אשר לא
הציונית ,עד להחלפתה ב״תכנית ירושלים״ בשנת .1951 חידשו הרבה ,נתפנה הקונגרס לדון בהצעות ארגוניות
מן הראוי לציין ,כי חילוקי הדעות ,שנתגלעו בקונגרס להקמת התנועה הציונית ובניסוח מצעה ומטרתה
הראשון בין ״הציונים המדיניים״ ובין ״הציונים המעשיים״, הרעיונית״העקרונית .בנושא אחרון זה נתעורר ,כפי שנקל
חרגו הרבה מעבר לוויכוח על ניסוח המצע :לאמיתו של דבר היה לצפות ,הוויכוח הרעיוני הגדול הראשון בין הצירים:
הצביעה מחלוקת זו על קיומן של שתי תפיסות עקרוניות, ויכוח ששיקף במידה רבה את מיגוון הדעות והמגמות ,שהיו
שתי השקפות עולם שונות זו מזו על אופיה של התנועה רווחות באותה עת בקרב החוגים הלאומיים השונים של
הציונית ועל דרך פעולתה בעתיד .פלוגתה זו לא נתמצתה
כלל בוויכוח שהתפתח בקונגרס ,היא לא שככה עם סיומו, הציבוריות היהודית.
ועתידה היתה לטלטל את התנועה הציונית ולזעזעה במשך מצד אחד עמדו נציגי אגודות ״חובבי ציוך׳ שברוסיה,
אשר זה למעלה מחמש״עשרה שנה השקיעו את מירב כוחם
עשרות שנים ,עד להקמתה של מדינת ישראל. ומאמציהם בפעולת יישוב ארץ־ישראל .אלה היו מלאי דאגה
כמו־כן החליט הקונגרס כי לשם השגת ״בית המולדת״ לעתידן של המושבות החקלאיות אשר יסדו ,ותבעו כי
הקונגרס יימנע מכל פעולה או הכרזה ,העשויות לעורר את
מתכוון הקונגרס לנקוט את האמצעים האלה: חשדנותם של השלטונות התורכים בארץ ,הבלתי ידידותיים
א .פיתוח תכליתי של ארץ־ישראל על־ידי יישובה בלאו הכי ,שמא יתקפחו לא רק הישגיהם מן העבר אלא גם
ביהודים עובדי־אדמה ,בעלי־מלאכה ועוסקים סיכויי המשך ההתיישבות בעתיד .שכן ,בהמשך ההתיישבות
היהודית בארץ־ישראל ,בהרחבתה המתמדת ובטיפוחה ,ראו
במשלוחי־יד.
ב .ארגון היהדות כולה וליכודה על־ידי מפעלים אנשי ״חובבי ציוך׳ את דרך־המלך של ההגשמה הציונית.
יעילים ,מקומיים וכלליים ,בהתאם לחוקי כל ארץ לעומתם עמדו ״הציונים המדיניים״ והרצל בראשם ,אשר
ביקשו לפתוח בפני התנועה הציונית אפיקי פעולה חדשים
וארץ. ונועזים בתחום המדיניות הבינלאומית .השגת הישגים
ג .הגברת הרגש הלאומי־היהודי וההכרה הלאומית־ בתחום זה -הם אמרו -היא מטרתה הראשונית של
התנועה :ובמידת הצלחתה של התנועה בתחום זה ,תלויות
היהודית. אף שאר פעולותיה בתחומים אחרים .שכן ,רק על יסוד
ד .פעולות־הכנה כדי להשיג את הסכמות הממשלות, הישגיה המדיניים תוכל התנועה הציונית לבצע פעולת
התיישבות רחבת ממדים של המוני יהודים בארץ־ישראל -
שיש צורך בהן כדי להגיע את מטרת הציונות. להבדיל מן הפעולה הפילנתרופית והקטנה של אגודות
משנתפזרו צירי הקונגרס ושבו איש איש אל מקום מושבו,
החלה תקופת העבודה המעשית והאפורה .שנים גיששה ״חובבי ציון״.
התנועה הציונית בין נתיבות ,ולא פעם אף תעתה בהם, חילוקי־דעות אלה באו לידי ביטוי בשעת ניסוח מטרתה
בבקשה את דרכה .אולם אט־אט נתפשטה התנועה בקרב של התנועה .הציונים המדיניים ,תלמידי הרצל ,ובראשם
הציבור היהודי ,הרחיבה את פעילותה בזירת המדיניות ד״ר ליאו מוצקין ,תבעו שיוחלט כי ״הציונות שואפת להקים
הבינלאומית ,התמידה במאמציה ליישוב הארץ ,בעבודה לעם ישראל בית־מולדת בארץ־ישראל ,מובטח על־פי משפט
עיקשת ומפרכת .הישגיה היו הבסיס למתן הצהרת בלפור, העמים״ .בניסוח זה בולטת הדגשת הביטוי המובטח על־פי
לבניינו של הבית הלאומי היהודי בימי המנדט הבריטי בארץ ״משפט העמים״ :כלומר ,הצהרה או ערובות בינלאומיות,
שיבטיחו את הקמתו של ״בית־מולדת״ לעם ישראל
ולהקמתה של מדינת ישראל. בארץ־ישראל .לעומתם ,תבעו ״חובבי ציון״ להשמיט את
המלה ״העמים״ שבסוף הפיסקה .״בית־מולדת״ לעם ישראל
הצייר והצלם של הרצל יהא איפוא ״מובטח על־פי המשפט״ -כלומר ,המשפט
משה ליליין ) ( 1 9 2 5 -1 8 7 4
נולד בגליציה ונתפרסם כצייר
ומעטר מעולה מאסכולת
״ארט נובר׳ במרכז אירופה.
הוא היה מעריץ נלהב של
הרצל וצייר סמלים ועיטורים
ציוניים רבים ,ביניהם הציורים
המלווים מאמר זה .הוא היה
גם חובב צילום וצילם
את התמונה המפורסמת ביותר
של הרצל -צופה על גשר
באזל ,וכן תמונה זו.
