Page 8 - etmol 17
P. 8

‫ההיסטוריוגרפיה הציונית מבליטה‬

                                                                    ‫את שנות ראשית ייסוד הציונות‪ ,‬מתע­‬

                                                                    ‫כבת על מנהיגותו המזהירה של הרצל‪,‬‬

                                                                    ‫פוסחת על כל התקופה שאחרי מותו‬

                                                                    ‫וקושרת שוב את החוט ההיסטורי‬

                                                                    ‫בדמותו של חיים וייצמן‪ .‬יוצא כאילו‪,‬‬

                                                                    ‫שבין הרצל לוייצמן היה איזה עידן של‬

                                                                    ‫בין״הזמנים‪ ,‬תקופות בין״השמשות‪ ,‬וזה‬

                                                                    ‫עיוות גמור‪ .‬האמת היא שעוד בחייו‬

                                                                    ‫סבל דוד וולפסון‪ ,‬נשיאה השני של‬

                                                                    ‫התנועה הציונית‪ ,‬מהשפעותיו של עיוות‬

                                                                    ‫זה וכן מביקורת מתמדת של אלה ש­‬

                                                                    ‫השוו אותו להרצל‪ ,‬קודמו הגדול‪ .‬אבל‬

                                                                    ‫כשבודקים מה נעשה בתנועה הציונית‬

                                                                    ‫בעשור שבין מות הרצל לפרוץ מלחמת‬

                                                                    ‫העולם הראשונה‪ ,‬מתגלה פרק חשוב‬

                                                                    ‫בביצורה הארגוני והמדיני של התנועה‬

                                                                    ‫ובעבודה המעשית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬פרק‬

                                                                    ‫הנזקף כולו לזכות דוד וולפסון‪.‬‬

                                                                    ‫כשקיבל וולפסון לידו את הנשיאות‪,‬‬

                                                                    ‫נמצאה התנועה הציונות שסועה בסכסו­‬

                                                                    ‫כים פנימיים‪ ,‬דלת אמצעים‪ ,‬לא מוכנה‬

                                                                    ‫לתפקיד המדיני שציפה לה ‪ -‬תנועה‬

                                                                    ‫במשבר חמור‪ .‬ואילו ב‪ ,1911-‬השנה‬

                                                                    ‫שבה אולץ וולפסון בלחץ מתנגדיו להת­‬

                                                                    ‫פטר מנשיאותו‪ ,‬היתה הציונות גורם‬

                                                                    ‫מדיני בינלאומי‪ ,‬המנהל משא‪-‬ומתן עם‬

                                                                    ‫תורכיה ועם מדינות המערב‪ ,‬תנועה‬

                                                                    ‫שהקימה את המשרד הארץ‪-‬ישראלי‬

                                                                    ‫שפעל בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שביססה את הבנק‬

                                                                    ‫שלה )אנגלו‪-‬פלשתינה‪ ,‬הוא אפ׳׳ק(‪,‬‬
                                        ‫שהכפילה את כמות האדמות שרכשה מאת מרדכי אליאב‬
                                                                    ‫בכספה בארץ‪-‬ישראל והכפילה את‬
‫טיפל בגדולות ובקטנות‪ ,‬והוא אשר‬          ‫מספר הישובים בהשוואה לאלה שהיו הוא הצטרף לאגודה יהודית לאומית‬
‫העניק לתנועה הציונית את דגלה וקבע‬       ‫בארץ בראשית העשור‪ .‬ובזכותה קמה ונשא הרצאות שריתקו את קהל המאזי­‬
                                        ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬שהרי ללא הלוואה מבנק נים‪ .‬הוא עסק גם בענייני ציבור של‬
                       ‫את המונח ״שקל״‪.‬‬  ‫אפ׳׳ק‪ ,‬שכל ענייניו הכספיים נקבעו הקהילה היהודית בקלן‪.‬‬
‫ב‪ 1898-‬יצא בשליחות הוועד הפועל‬
‫הציוני לאנגליה והחל לפעול לקראת‬         ‫פגישה עם הרצל‬               ‫בידי וולפסון‪ ,‬לא היו אנשי יפו בונים‬
‫הקמת בנק של התנועה; ומשקם הבנק‪,‬‬                                                         ‫את שכונתם בחולות‪.‬‬
                                        ‫וולפסון נולד בשנת ‪ 1858‬בעיירה כשנודע לו בסוף ‪ 1895‬על הופעת‬
            ‫הקדיש לו את מיטב מאמציו‪.‬‬    ‫ליטאית קטנה סמוך לעיר ממל שמעבר ״מדינת היהודים״ של הרצל‪ ,‬לא שקט‬
‫במרוצת השנים הפך וולפסון לאיש‪-‬‬          ‫לגבול הפרוסי‪ .‬אביו אייזיק וולף היה עד אשר עלה בידו להשיג את החוברת‪,‬‬
‫אמונו של הרצל‪ .‬בשליחותו יצא לאר­‬        ‫מלמד ב״חדר״ ותלמיד חכם מובהק‪ .‬דוד עוד לפני הופעתה בדפוס‪ ,‬ובלע את‬
‫צות שונות ונלוה אליו במסעותיו לתור­‬
‫כיה ולארץ‪-‬ישראל‪ .‬בקונגרסים נמנע‬         ‫היה הקטן בין ששת הילדים‪ .‬מגיל ארבע הכתוב‪ .‬על ״מדינת היהודים״ אמר‬
‫וולפסון מלהתבלט ואף לא נטל חלק‬          ‫ועד הגיעו לגיל מצוות‪ ,‬למד תורה מפי אחר‪-‬כך‪ :‬״כשקראתי‪ ,‬הרגשתי שהייתי‬
‫בדיונים השונים‪ ,‬אולם משנדרש תיווכו‬      ‫אביו‪ .‬אחר‪-‬כך למד בישיבה ובבית‪-‬ספר לאחר״‪ .‬כמה חודשים אחר‪-‬כך נסע לוי­‬
‫ליישר הדורים ולהיחלץ לעזרתו של‬          ‫בעיר ממל וספג אצל מורו‪ ,‬הרב רילף‪ ,‬נה ונפגש עם הרצל‪ .‬מאז אותה פגישה‬
‫המנהיג התקיף‪ ,‬שלא סבל דברי ביקורת‬       ‫מרוחה של תנועת חיבת‪-‬ציון‪ .‬הוא החל נקשרה נפשו בנפשו של הרצל‪ .‬וולפסון‬
‫והתנגש לעתים קרובות עם אישים שו­‬        ‫לעבוד כשוליה בחנות של סידקית‪ ,‬עבר הפך תומך נאמן ומסור למנהיג‪ ,‬עמד‬
‫נים‪ ,‬מילא וולפסון את תפקיד המפשר‬        ‫לעיר ליק‪ ,‬רכש השכלה גרמנית וגינו­ לימינו בכל אשר פנה‪ ,‬בין אם צדק ובין‬
‫ומתווך באמונה ובכשרון‪ .‬כשהעלה‬           ‫נים חיצוניים של ״גרמני״‪ .‬במרוצת אם טעה‪ .‬לעתים עמד על דעתו בתקיפות‬
‫הרצל את תכנית ״מקלט הלילה״‬              ‫הזמן חסך כספים‪ ,‬השקיע בעסקים ופתח ואף התפלמס עם הרצל‪ ,‬אך משנפלה‬
‫באוגנדה לא יצא נגדו‪ ,‬אף שהיה משו­‬       ‫עסק עצמאי‪ .‬בשנת ‪ 1880‬נשא אשה‪ .‬ההכרעה‪ ,‬ראה את עצמו רק כלי‪-‬שרת‬
‫כנע כי הרצל שוגה ‪ :‬בנאמנותו השתדל‬       ‫להגשמת תכניותיו של המנהיג‪.‬‬
‫לשכך את זעם החולקים על הרצל‬                                         ‫חייהם היו מאושרים‪.‬‬

     ‫ולגשר על חילוקי הדעות החמורים‪.‬‬     ‫ב‪ 1884 -‬נכנס לשותפות בסחר עצים‪ ,‬בהתלהבות רבה קיבל וולפסון על‬
‫משמת הרצל‪ ,‬נדמה היה לוולפסון‪ ,‬כי‬        ‫רכש נתינות גרמנית‪ ,‬השתקע בעיר קלן עצמו את משימת ארגונו של הקונגרס‬
‫הקיץ הקץ על כל המפעל‪ .‬עליו הוטלה‬        ‫והיה לסוחר מצליח‪ ,‬שעסקיו העיקריים הראשון‪ ,‬אולם פעל מאחורי הקלעים‪.‬‬
‫הדאגה למשפחת המנהיג שנותרה ללא‬          ‫עם הנהלת הרכבות בגרמניה‪ ,‬אשר לה הוא אשר גישר בין הצירים מרוסיה‪,‬‬
                                        ‫מכר עצים בשביל אדני מסילת הברזל‪ .‬אנשי ״חיבת ציון״‪ ,‬ובין ציוני המערב‪,‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13