Page 100 - גנזי קדם ז
P. 100

‫‪ 98‬אלכסנדר י׳ טל‬

‫שאר כתבי היד נובעות מנסיון לתקן או להחליק את צירוף שני המקורות‪ .‬בתהליך זה‬
‫משתקף ב־וא שלב ביניים‪ ,‬שבו הועברה מי מרת רב אדא למקומה ה׳הגיוני׳‪ ,‬לאחר רב‬
‫יהודה‪ .‬ואולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬לפי סדר זה רבינא מתיר השמטה ולא טלטול‪ ,‬ולכן נוספה המילה‬
‫׳טלטול׳ לדבריו‪ ,‬אך מילה זו לא נקלטה ב־טז וברי״ף‪ .‬שאר העדים שינו א ת דעת רב‬
‫יהודה א מר שמואל מן הקצה לקצה‪ ,‬ונראה ש שני גורמים הביאו לכך‪ :‬רא שית‪ ,‬החומרה‬
‫הכפולה הנובעת מכך שר׳ חייא בר אשי מחמיר יותר מרב אדא‪ .‬שנית‪ ,‬הלכת רב יהודה‬
‫אמ׳ ש מו אל ה קו ד מ ת ל סוגיי ת טלטול ה שיפוד ו או ס ר ת תי קון של שיפוד שנרצף‪ 74.‬ס בי ר‬

                                         ‫ש שתי הלכו ת דו מו ת אלה הו שוו‪ ,‬ולו רק אגב גררא‪75.‬‬

                                            ‫‪ .2‬ג‪ 2‬ג‪) 3 ,‬כג ע״ג‪(36 ,‬‬

‫על היתרו של רבן גמליאל להניח את המוגמר ביום טוב‪ ,‬שואל התלמוד‪ :‬האם עישון‬
‫מותר? על כך מובאות דעות אמוראיות שונו ת)כ״י ו לא שרד בקטע זה‪ .‬הטקסט הרציף‬

                                                                                            ‫על פי א(‪:‬‬

‫איבעי א להו מהו לעשן?‪ 76‬רב יר מי ה בר אבא אמ׳ רב‪ 77‬א סור‪ ,‬ו ש מואל אמ׳ מו תר‪.‬‬
‫אמ׳ רב הונא‪ 78:‬א סו ר לע שן מפני ש הו א מכבה‪ .‬אמ׳ ליה רב נחמן‪ 79:‬ולימא מר מפני‬
‫שמבעיר! אמ׳ ליה‪ :‬ת חי ל תו מכבה וסופו מבעיר‪ .‬אמ׳ רב יהודה‪ 80:‬על גבי ג חל ת‬

                                  ‫א סו ר מפני שהוא מכבה‪ 81,‬על גבי כלי חר ס מו תר‪82.‬‬

‫כך גם שאר סוגיות רב יהודה אמ׳ שמואל שבסוף הפרק הנוכחי‪ .‬אני מקווה לדון במקום אחר בסדרת‬                    ‫‪74‬‬
                                          ‫הסוגיות הזאת וביחסן של הסוגיות למצע התלמודי שמסביבן‪.‬‬           ‫‪75‬‬

‫לאמתו של דבר‪ ,‬אין הלכות אלה דומות זו לזו כלל וכלל‪ .‬הנושא העיקרי של המשנה והסוגיות שעליה‬                  ‫‪76‬‬
‫הוא תיקון הכלי‪ .‬נושא הטלטול הובא רק כבדרך אגב‪ ,‬בגלל העיסוק בשיפוד או במימרות רב יהודה אמ׳‬                ‫‪77‬‬
‫שמואל‪ .‬אכן‪ ,‬חומרתו של שמואל אינה מתיישבת עם פסיקתו כר׳ שמעון בשלהי מסכת שבת)קנו ע״ב(‪,‬‬                    ‫‪78‬‬
‫וראשונים שונים דנו בעניין וניסו ליישב את המקורות‪ .‬ראה‪ :‬ר׳ אליעזר בן יואל הלוי‪ ,‬ספר הראבי״ה‪,‬‬              ‫‪79‬‬
‫ביצה‪ ,‬סי׳ תשסג‪ ,‬ד״ה ׳ורבינו׳)מהדורת דבליצקי‪ ,‬בני ברק תשס״ה‪ ,‬עמ׳ שיא(; תוספות ר׳ ישעיה דטראני‬             ‫‪80‬‬
                                                                                                         ‫‪81‬‬
                                                         ‫)רי״ד(‪ ,‬למברג תרכ״ט‪ ,‬על אתר‪ ,‬ד״ה ׳שם אמר׳‪.‬‬      ‫‪82‬‬
‫לעשן[ לט‪»+ :VII ,‬פירות«‪ ,‬כהסברם של ר״ח ורש״י‪ .‬ראה גם‪ :‬ערוך‪ ,‬ערך ׳עשן׳‪ ,‬ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;278‬אוצר הגאונים‪,‬‬

                                                                                     ‫הפירושים‪ ,‬עמ׳ ‪.55‬‬
‫רב ירמיה בר אבא אמ׳ רב[ ל‪ :‬אמ׳ רב י־מ׳ בר אבא רב אמ׳; ט‪ :VI, VII ,17 ,‬רב ירמיה בר אבא )‪:17‬‬

                                                                                              ‫אבה( אמ׳‪.‬‬
                                                                                       ‫רב הונא[ ‪ :22‬רב‪.‬‬
                                                                  ‫אמ׳ ליה רב נחמן[ ‪ -‬ז‪ :VII ,‬א׳ ליה‪.‬‬
                                                                               ‫רב יהודה[ ר״ח‪ :‬ר׳ ירמיה‪.‬‬
                                               ‫מפני שהוא מכבה[ ‪ -‬ש‪ ,20 ,‬הלכות גדולות א‪ ,‬עמ׳ ‪.381‬‬
                                                                      ‫ל נוסף‪» :‬מבעיר כלאחר יד הוא«‪.‬‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105