Page 164 - גנזי קדם ז
P. 164
162שמחה עמנואל
אד ם אמ' ל חבירו הולך ה פ תי לו ת של שעוה ו מדליק ם83
קבר הצדיקים ,והלך ועכבו ולא הדליקו .נ״ל
שהנותן אין לו דבר עליו ,כי יכול לומ' לו מה אפסדתיך,
הלא אמרת להדליקם ,אם לא הדלקתים מה לך
בדבר ,והוי כמו בני אד ם 84ש שלחו ש ק לי ה ם ונגנבו
או אבדו בני העיר ...שנשלמו התרומה
שהן פטורין מלשקל 85...כנ״ל.
וע״ב
נ״ל דאשה מו תר ת לטבול ביום ט' לפסיקת ראייתה ואפילו
ל שמ ש ע ם בעלה מדק א מ' ליה רב פפי לרבא 86הני נ שי
דידן ניטבלינהו ביומא דשבעא ושני ליה מ שום ר' ]שמעו[ן,
ולא שני ליה משום סרך בתה ,ש״מ כי ביום ט' מות]ר[
לטבול ולשמש בו ביום ,דליכא מ שום ר' שמעון ,שכבר
הלכו ז' י מים ופסקו ימי זיבתה ואינה סו ת ר ת מה
שספרה ,שכבר נטהרה .ומשום סרך בתה ליכא
למיחש ,כיון דאיכא חומרא דר' זירא .וכן נכון
לעשות מפני שני דברים ,אחד שטבילת זבה
ביום ,ואחת שזמן חפיפה סמוך לטבילה .ומה
שנהגו לטבול בלילה שהוא ליל תשיעי משום
דביום שמיני לא הייתה יכולה לטבול מפני
שהוא שביעי ,שהרי החמירו בנות ישראל
לישב >מלבד יום שפוסקת בו< שבעה ימים נקיים שלימים .ואם טבלה
באותו יום לא עלתה לה טבילה דאיכא למיחש
משום דר' שמעון .ולא ראינו שהתיר מ שום
פחד לטבול ביום כי אם בנדה ,שאין לחוש בה
כי אם מ שום בתה ,אבל זבה שיש לחוש
צ״ל :והדליקם .וראה לעיל ,במבוא ,עמ' .154-152 83
על מטבע לשון זה ואה לעיל ,העוה .27 84
ואה :משנה ,שקלים ב ,א. 85
86
נדה סז ע״ב .וראה :תוספות ,שם ,ד״ה'משום' ,שאסרו לטבול אף ביום התשיעי.
