Page 165 - גנזי קדם ז
P. 165
דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלוש עשרה 163
בעצמה לא היתירו .ורב אידי בר אבון ורב
אחא בר יעקב ורב יהודה ורבא שהתירו לטבול
ביום מ שום פחד ,אבל אי לאו פחד לאו היו
מתירין אפילו שלא בזמנה .היינו בטבילת
נדה ,לפי שבי מי ה ם היו טו בלו ת ש תי טבילות87,
א ח ת לנדה לנ קיו ת בעלמא ל הקל אי סור א וה שני ה88
2ע״א
אין 89א חרי ם חייבין לקד שה .ומכבוד אביו ו א מו אין א ח רי ם
חייבין לכבדם .וחולץ ומיבם יבמתו אין אחרים חייבין
לחלצה וליבמה .ומדידת עגלה אין הרחוקים חייבין לימדוד,
וכן הדיין אין הדבר חיוב על א חרים ,אין מברכין עליהם
כלל כמו שפרשנו .אבל ברכת אירוסין ונישואין שהם
ברכת הודאה כל ישראל חייבין לברכה ואחד מברך על
ידי כולם ,כנ״ל .אמ' רב 90ח תן וכל ה שו ש ביני ם וכל
בני סוכה פטורין מן הסוכה כל שבעה משום דבעו
למחדא ,ופריך וליכלו בסוכה ולחדו בסוכה ,ושני אין שמחה אלא
במקום חופה .ומשמע שאין שמחה אלא בחופה .מתוך כך
כתב רבנו שמשון שיש להזהר מה נקרא מקום חופה,
שמכאן נראה שהסוכה אינה מקום חופה ,ואם כן אם
הניח החתן מקום חופה והלך במקום אחר אפילו בחדרים
]א[ו בעליות שבבית אין לברך שבע ברכות שהרי סוכה
...בית ואפילו הכי אמ' שאין מברכין סוכה >שמחה< בסוכה
השווה :׳כבר היו רגילות הנשים לטבול לאחר שבעת ימי הנידות וספרו אחר כן ז' ימי נקיים משום חומרא 87
דר' זירא ,ואז היו מקילות בליבון' )ספר הישר :חלק השאלות והתשובות ,מהדורת ש״פ רוזנטל ,ברלין
תרנ״ח ,עמ' ,134סי' נט ,סעיף ב; ספר הישר :חלק החידושים ,מהדורת ש״ש שלזינגר ,ירושלים תשל״ד,2 88
89
סי' קפ( .וראה :ש' עמנואל' ,שבעה נקיים :פרק בתולדות ההלכה' ,תרביץ ,עו)תשס״ז( ,עמ' .247-245 90
כאן מסתיים הדף וההמשך חסר.
הדיון כאן הוא על עניין שהראשונים התחבטו בו רבות :מה טעם מברכים ברכת המצוות רק על מצוות
מסוימות ועל אחרות אין מברכים .לדברי הכותב ,אין מברכים אלא על מצוות המוטלות על הכלל.
סוכה כה ע״ב .וראה :תוספות ,שם ,ד״ה 'אין' )התוספות למסכת סוכה הן תוספות שאנץ; ראה :אורבך
]לעיל ,הערה ,[16עמ' .(612-611
