Page 167 - גנזי קדם ז

‫דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלוש עשרה ‪165‬‬

‫אע״ג דהלכ]ת[א כשמואל‪ ,‬מ״מ בגנוסטר אסור מפני שנראה‬
‫כמי‪ ...‬באבלו וגנאי הוא לו‪ ,‬אבל במועד לא הוזכ]ר[‬

‫גנוסטר‪ .‬כנ״ל‪ .‬תדע שכן הוא‪ ,‬שהרי אותו זגג ]ש[הי]תיר[‬
‫להם ר׳ צפורנים ושפה לא הזכיר דבר‪ .‬ועו‪...‬‬

‫שפה בגנוסטר היתיר‪ .‬וכ״ש צפרנים שהוא קל משפה‬
‫שמותר בגנוסטר‪ .‬והא דאמ׳ ש״מ אין בהם משום‬

‫מיאוס‪ ,‬ח״ו שלא נטלו בשיניו‪ ,‬שא״כ הצואה שתחת‬
‫הצפונן)!( היה נותנ ה לתוך פיו‪ ,‬ומי יאמר שאין זה‬
‫מיאוס גדול‪ ,‬והלא ר׳ יהודה ור׳ יו סי אמ׳ חד‬

‫לחבריה א ת ה מ אכילני צ א ת ך‪ 94‬מפני צפורניו‪ ,‬כ״ש??‬
‫ל תת ם בפיו‪ .‬אלא הפירוש כך הוא‪ ,‬ש״מ צפרנים אין בהם‬

‫משום מיאוס לראותה)!( תלושים אע״פ‪. ..‬‬
‫מחמת מיאוס‪ ,‬אע״פ כן כשהם תלו שים אין ]בהם[‬
‫מיאוס ו מותר לגלחם בפני העם ובמועד כמו ש‪...‬‬
‫רב אלפס ז״ל? כמו? כן ה תיר לגלח צפרנים במועד אפילו‬

‫בג]נוס[טר‪ 95,‬ועליו אני סומך‪ .‬כנ״ל‪.‬‬

‫‪ 94‬נדרים מט ע״ב‪.‬‬
‫‪ 95‬רי״ף‪ ,‬מועד קטן‪ ,‬דף י ע״א בדפוס וילנה‪.‬‬