Page 166 - גנזי קדם ז

‫‪ 164‬שמחה עמנואל‬

‫לפי שאין ]ש[מחה אלא בסוכה‪ .‬ודעתי אינה כדעתו‪ ,‬כי לפי‬
‫שיטת התלמוד נראה שחתן יכול לעשות חופתו בכל‬

‫]י[ום בכל מקום שירצה ובלבד שתהא א שתו ראויה לבוא‬
‫שם‪ ,‬מדקפריך וליעבדו חופה בסוכה‪ ,‬וע״כ כנסה מערב‬

‫יום טוב‪ ,‬שאין כונסין ביום טוב‪ ,‬ואפילו הכי פריך וליעבדו‬
‫חופה בסוכה‪ ,‬אלמ' יכול לעשות חופתו בכל מקום‬
‫שירצה ובלבד שתהא א שתו ראויה לבוא ש?ם‪.‬‬
‫וכן מנהג בכל י שראל שאין הכלה אוכלת בבית‬

‫חתן‪ ,‬אבל? אחרי שהיא ראויה לבוא כאילו היא שם‪.‬‬
‫ו]כן[ הדין א ם הוליכה בעיר א חר ת שלא‬

‫הפסיד חופתו‪ ,‬שחופתו עמו ועם אשתו‪ .‬ואין לומר‬

‫‪2‬ע״ב‬

‫דהכי פריך ליעבדו חופה במקום שיעשה סוכה‪ ,‬דהכי הוה‬

‫ליה להק שות ליעבד סוכה במקום חופה‪ ,‬אלא ש״מ כמו שפרשנו‪.‬‬

‫אמ' רב שמן בר אבא‪ 91‬הוה ק אי מנ א ק מי ה‬ ‫כנ״ל‪.‬‬

‫דר' יוחנן בי מדרשא בחולא דמועדא שקלינהו לטופריהו‬

‫וזרקינהו‪ ,‬ש״מ תלת‪ ,‬ש״מ מותר ליטול צפורנים במועד‪ .‬כן‬

‫מ צ א תי ב ס פ ר זקן וכנ״ל‪ ,‬ולא גר סינן ש קלינ הו ב שיניה‪ 92,‬ד אי‬

‫גרסינ' ליה הכי הוה ליה למתנא ש״מ מותר ליטול צפורניו‬

‫בשנון)!(‪ .‬ועוד דעולא ו ש מואל‪ 93‬לא פליגי אל א באבל‪> ,‬אבל< ב מועד‬

‫מודו דהלכתא כר' יוסי ואיך בא רב ואמ' בגנוסטר‬

‫אסיר‪ ,‬מי הגיד לו דבר שלא דברו הראשנים)!(‪ ,‬אלא ודאי‬

‫לא קאי רב אלא אפלוגתא דעולא ושמואל ואתא רב למימר‬

‫מועד קטן יח ע״א‪.‬‬ ‫‪91‬‬
‫הגרסה הנדחית כאן היא הגרסה המצויה לפנינו בכל שבעת עדי הנוסח שבידינו‪ :‬דפוס פיזאוו)'בשיניה'(;‬ ‫‪92‬‬
‫כ״י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית‪') 400 ,‬בשיניה'(; כ״י מינכן ‪') 95‬בשיניה'(; כ״י וטיקן ‪') 134‬בשיניה'(; כ״י‬
‫וטיקן ‪') 108‬בשיניהו'(; כ״י אוקספורד ‪') 366‬בפומיה'(; כ״י ניו יורק‪ ,‬אוניברסיטת קולומביה‪X 893 T ,‬‬ ‫‪93‬‬
‫‪') 141‬בשינא'; בכ״י נוסף מ'גניזת אירופה' חסרה השורה הרלוונטית; ראה‪ :‬כ״י קלן‪ ,‬הארכיון ההיסטורי‪,‬‬
‫‪ .(Best. 7020 Nr. 332.19‬גם הראשונים גרסו'בשיניה'; ראה למשל‪ :‬ר' יצחק אבן גיאת)לעיל‪ ,‬הערה ‪,(3‬‬

‫ב‪ ,‬עמ' כד; רי״ף‪ ,‬מועד קטן‪ ,‬דף י ע״א בדפוס וילנה; ורבים אחרים‪.‬‬
‫מועד קטן יז ע״ב‪.‬‬