Page 52 - גנזי קדם ז

‫‪ 50‬דותן ארד‬

‫פצה צדה לדרך למרה עדנייה כ׳)=צדה לדרך לגברת מכפר כנא עשרה פצ׳ה; צדה‬
‫לדרך לגברת העדנית עשרים פצ׳ה(‪40.‬ו לפנינו שתי נשים זרות שהגיעו בנסיבות כלשהן‬
‫לקהיר‪ ,‬האחת תושבת עדן שבתימן והאחרת תושבת כפר כנא‪ .‬לכאורה זו עדות על‬
‫אישה יהודייה מכפר כנא שבגליל התחתון‪ 141,‬שהגיעה לקהיר וביקשה לשוב למקומה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כפר כנא נזכר בכמה מכתבי גניזה מן התקופה הנדונה‪ 142‬וכן במקורות נוספים‪,‬‬
‫וניתן ללמוד מכך שבמקום ישבו כמה עשרות משפחות יהודיות במאות החמש עשרה‬

‫והשש עשרה‪143.‬‬
‫אחד המאפיינים הבולטים של החברה היהודית במצרים בתקופת הגניזה הוא שיעורם‬

‫‪CUL Or. 1080 J 253‬‬ ‫‪140‬‬
‫עם זאת‪,‬ניתן להציע אפשרויות אחוות למקום מוצאה של האשה‪) :‬א( כפו כנה ש ב ל בנון) ^‪,(Qana ,‬‬ ‫‪141‬‬
‫כעשרה קילומטרים דוומית־מזוחית לצור; )ב( ‪ (Qina, Qena) 1:5‬שעל הנילוס‪ ,‬בדרום מצרים‪ ,‬צפונית‬
‫ללוקסור; )ג( אזכורה של הגבות מכפו כנא בכפיפה אחת עם תושבת עדן מעלה עוד אפשרות‪ .‬ייתכן‬ ‫‪142‬‬
‫שמקום זה איננו לא בארץ ישואל ולא במצרים אלא דווקא בתימן‪ :‬כנה‪ ,‬כיום ביו עלי‪ ,‬השוכנת על‬
‫חופה הדרומי של תימן‪ ,‬במחוז חצ׳ומות‪ ,‬מערבית לאלמכלא ל • ^ ( ומזרחית לעדן‪ .‬בעת העתיקה‬ ‫‪143‬‬

‫ובתקופה המוסלמית המוקדמת הייתה זו תחנה חשובה בנתיבי המסחו שבין הודו למצרים‪.‬‬
‫‪ ,T-S 18 J 7.5‬איגות מאת שלום בכ״ו יעקב מדמשק אל נתן הכהן שולאל‪ .‬נדפסה אצל א׳ דוד‪,‬‬
‫׳לתולדות בני משפחת שולאל במצרים ואוץ־ישואל בסוף התקופה הממלוכית וראשית התקופה‬
‫העות׳מאנית‪ ,‬לאוו מסמכים חדשים מן הגניזה׳‪ ,‬גלות אחו גולה‪ :‬מחקרים בתולדות עם ישואל‬
‫מוגשים לפרופסור חיים ביינאוט למלאות לו שבעים שנה‪ ,‬בעריכת א׳ מיוסקי ואחרים‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ .403-402‬אני מקווה לפרסם במקום א חו מכתב בעובית־יהודית משלהי התקופה‬

‫הממלוכית שנזכרים בו כפו כנה וקהילות נוספות בגליל‪.‬‬
‫לריכוז ידיעות על כפו כנה בספרות הנוסעים ואו‪ :‬נ׳ שוו‪ ,‬בונים חומה בירושלים‪ :‬ארץ־ישראל‬
‫בספרות הנוסעים במאה הט״ז‪ ,‬ירושלים תש״ס‪ ,‬עמ׳ ‪ .252-249‬בשנת ול״ג )‪ (1473‬ציין הנוסע האלמוני‬
‫מקנדיאה כי יש במקום שמונים משפחות יהודיות‪ .‬בשנת ומ״א )‪ (1481‬מסו ו׳ יוסף דמונטאניא על‬
‫שבעים משפחות בכפו‪ .‬בשנת ופ״ב )‪ ,(1522‬לעומת זאת‪ ,‬היו במקום‪ ,‬לפי עדות ו׳ משה באסולה‪,‬‬
‫וק ארבעים משפחות‪ ,‬ובסמוך לכך נמנו במפקד העות׳מאני חמישים משפחות יהודיות‪ .‬ואו‪ :‬א׳ דוד‪,‬‬
‫׳שרידים מספו מסעותיו של נוסע יהודי בארץ־ישראל במפנה המאות הט״ו והט״ז׳‪ ,‬ישואל ‪ -‬עם‬
‫וארץ‪ ,‬ז‪-‬ח)תשנ״ד(‪ ,‬עמ׳ ‪ .224-223‬דוד פוסם שרידים מתיאור מסעו של נוסע יהודי בארץ ישואל‬
‫המתוארך אצלו למפנה המאות החמש עשוה והשש עשוה )‪ ;T-S Misc. 22.277‬דוד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ .(229-227‬ואייתו העיקרית לתאווך היא האזכור של כפו כנה‪ :‬׳והדרך השנייה פונה כפו בדרך נכונה‬
‫אל כפו כנה ‪ /‬אלוהים יכוננה ישיבנה על כנה כבראשונה׳‪ .‬דוד רואה בכך ביטוי להידלדלות היישוב‬
‫היהודי במקום‪ ,‬כפי שעולה גם מספרות הנוסעים ומן המפקדים העות׳מאניים‪ .‬במחצית השנייה של‬
‫המאה השש עשוה גדלה שוב הקהילה היהודית במקום עד שהגיעה‪ ,‬בסוף המאה‪ ,‬לכשלוש מאות‬
‫ושמונים נפש‪ .‬לנתוני המפקדים העות׳מאניים ביחס לכפו כנה במאה השש עשוה ואו‪ :‬ב׳ לואיס‪,‬‬
‫עלי היסטוריה‪ :‬קובץ מחקרים‪ ,‬ירושלים תשמ״ח‪ ,‬עמ׳ ‪W.D Huetteroth and K. Abdulfattah, ;117‬‬
‫‪Historical Geography ofPalestine: Trans-Jordan and Southern Syria in the Late 16th‬‬
‫‪ .Century, Erlangen 1977, p. 187‬נ׳ שוו) ש ם‪ ,‬עמ׳ ‪ (251‬מעיו כי זו הייתה הקהילה היהודית‬

‫השלישית בגודלה בארץ י שואל)אחרי ירושלים וצפת(‪.‬‬