Page 49 - גנזי קדם ז

‫הקהל כגוף כלכלי‪ :‬הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה ‪47‬‬

‫כיצד חולק הלחם לעניים ומה הייתה תדירות החלוקה‪ .‬רדב״ז מתאר חלוקה שבועית‬
‫של לחם לעניים בקהיר‪ 123.‬מסתבר שהדברים נכונים גם ביחס לקהל המוסתערבי‪ .‬ייתכן‬
‫שהקהל גם הפעיל בית תמחוי‪ 124‬קבוע שסיפק מזון לנצרכים‪ 125,‬אך הדברים טעונים‬

‫ביסוס‪.‬‬
‫מלבד העברת כסף ומזון לידי הנזקקים‪ ,‬ציין הגזבר לעתים גם פעולות של גמילות‬
‫חסד לעניים מכספי הציבור‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ציין הגזבר בשנת ש״י בערך‪ :‬׳איצה ביקור‬
‫חולים נוץ בנדקי׳)=וגם ביקור חולים חצי בנדקי(‪ 126.‬כמו כן צוינה קנייה של בגדים‬

‫עבור העניים‪ :‬׳כסות עניים'‪127.‬‬

‫‪ 123‬ר׳ דוד אבן זמרא‪ ,‬ספר שאלות ותשובות‪ ,‬פיורדא תקמ״א)=שו״ת רדב״ז‪ ,‬ג(‪ ,‬סי׳ תעב‪.‬‬

‫‪ 124‬למיטב ידיעתי‪ ,‬המונח ׳תמחוי׳ אינו נזכר בדפי הפנקס או במקור מוסתערבי אחר אלא בספרות השו״ת‬

‫של התקופה‪ ,‬אשר כותביה באו ברובם מבין חכמי ספרד‪ .‬גם בתקופת הגניזה הקלסית נעדר המונח‬

‫׳תמחוי׳‪ ,‬והוא הוכנס לשימוש בחברה היהודית באימפריה העות׳מאנית בידי יוצאי חצי האי האיברי‪.‬‬

‫על חלוקת הלחם לעניים במסגרת שבועית או חצי שבועית בתקופת הגניזה ראו‪ :‬גויטיין)לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪ ,(10‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ;108-105‬אשתור)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(10‬עמ׳ ‪.68‬‬

‫‪ 125‬דרכי פעילותו של מוסד זה עדיין טעונים בירור‪ .‬בינתיים ראו‪ :‬בורנשטיין־מקובצקי)לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪ ,(5‬עמ׳ ‪ .184‬בתי תמחוי הופעלו גם בידי השלטון העות׳מאני‪ .‬למחקר מקיף על בית התמחוי‬

‫העות׳מאני בירושלים במאה השש עשרה ראו‪A. Singer, Constructing Ottoman Beneficence: :‬‬

‫‪ An Imperial Soup Kitchen in Jerusalem, Albany 2000‬אני מודה למרים פרנקל שהפנתה‬

‫אותי למחקר זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בין המוסדות היה הבדל בולט‪ .‬ה׳עמארת׳ העות׳מאניים לא שירתו רק‬

‫נזקקים‪ .‬סעדו בהם גם עובדי ההקדש‪ ,‬מלומדים ותלמידים במדרסות‪ ,‬ה׳אשראף׳)=צאצאי הנביא(‪,‬‬

‫צופים ונוסעים מזדמנים‪ .‬׳האנשים שהם האכילו היו מי שנחשבו ראויים לנדיבות ציבורית׳ ולאו‬

‫דווקא עניים‪ ,‬ואלה נאלצו להמתין לתורם ולסעוד רק לאחר שכל הנכבדים קיבלו את סעודתם‪.‬‬

‫ראו‪ :‬א׳ סינגר‪ ,‬׳מה כל כך נדיב בצדקה העוסמאנית? על מושג הסדקה ועל מעשי הצדקה באימפריה‬

‫העוסמאנית׳‪ ,‬ג׳מאעה‪ ,‬טו)תשס״ו(‪ ,‬עמ׳ ‪ .27‬התמחוי היהודי לעומת זאת היה דומה יותר למוסדות‬

‫מסוג זה הפעילים כיום והתמקד בסיוע לעניים‪.‬‬

‫‪ .T-S Ar. 30.279‬העברת כספים ל׳ביקור חולים׳ נזכרת כמה פעמים בדף זה‪.‬‬ ‫‪126‬‬

‫‪ 127‬שם‪ .‬על חלוקת בגדים לנצרכים בתקופת הגניזה הקלסית ראו‪ :‬אשתור)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(10‬עמ׳ ‪.68‬‬

‫בתקופה זו ניתנו בגדים לא רק לעניים אלא גם לבעלי משרות בקהילה כחלק ממשכורתם‪ .‬ראו‪:‬‬

‫גויטיין)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(10‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ .109‬לא ידוע לי על פריעת משכורות לממוני הקהל בבגדים בתקופה‬

‫העות׳מאנית‪ .‬המונחים ׳ביקור חולים׳ ו׳כסות עניים׳ נזכרים גם באיגרת של גורמים בציבור המגרבי‬

‫בקהיר מן המאה השש עשרה‪ :‬׳שהחבר יצ״ו השרוי בתוכנו נשבע שבועה חמורה שאם לא יעשה‬

‫איזה תקון שיהיה בו תועלת לעניים והפקת רצון לכל שואל הן יהיו עוברי דרכים לתת להם צדה‬

‫]לדרך הן[ לצורך נ קוו חולים הן יהיה לנסות העניים ולצורך המסים שעליהם‪...‬׳ )‪ .(T-S 16.121‬את‬

‫האיגרת הדפיס א׳ דוד‪ ,‬׳לדמותה של החברה היהודית במצרים אחרי גירוש ספרד׳‪ ,‬חברה ותרבות‪:‬‬

‫יהודי ספרד לאחר הגירוש‪ ,‬מדברי הקונגרס הבינלאומי הרביעי לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח‪,‬‬

‫בעריכת מ׳ אביטבול ואחרים‪ ,‬ירושלים תשנ״ז‪ ,‬עמ׳ ‪ .75-71‬לניתוח התעודה ראו‪ :‬י׳ הקר‪ ,‬׳יהודים‬

‫מגרבים במצרים ובירושלים בסוף התקופה הממלוכית׳‪ ,‬עטרה לחיים‪ :‬מחקרים בספרות התלמודית‬

‫והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי‪ ,‬בעריכת ד׳ בויארין ואחרים‪ ,‬ירושלים תש״ס‪ ,‬עמ׳‬