Page 110 - קוך להעלאה לאתר
P. 110

‫‪  108‬פרק ד‬

‫ג' בסולב‪ ,‬מדרום לאשד השלישי של הנילוס‪ ,‬שבו עבדו את אמנחותפ ג' כאל‬
‫שכינויו 'נב‪-‬מאעת‪-‬רע אדון נוביה'‪ 34.‬מקדשים אחרים הוקמו לכבוד ִת ִיי בדמותה‬
‫של חתחור‪ ,‬וידועים בעיקר המקדש בארמון במלקטה שבמערב נא אמון‪ ,‬והמקדש‬

                                               ‫בסדינגה (הסמוכה לסולב) שבכוש‪35.‬‬
‫המקדשים של אמנחותפ ג' ותיי במלקטה היו חלק ממכלול רחב ממדים‬
‫שהוקם בידי אמנחותפ ג' במהלך העשורים השני והשלישי למלכותו כהכנה‬
‫לפסטיבל היובל (‪ )Ḫeb-Sed‬בשנת מלכותו השלושים‪ .‬במהלך הפסטיבל ֵה ֵא ָלה‬
‫אמנחותפ ג' את עצמו ואת ִת ִיי‪ 36.‬בעקבות האלהתו הוא הוצג כאל השמש‪,‬‬
‫לעתים כפתח' ולעתים כאוסיריס ואף כאלים אחרים‪ִ 37.‬ת ִיי‪ ,‬שהייתה אשת מלך‬
‫פעילה וחשובה יותר מכל אלה שקדמו לה‪ 38,‬לקחה חלק מרכזי בפסטיבל היובל‬
‫של אמנחותפ ג' ובהאלהתו‪ .‬במהלך הטקס ובשנותיה המאוחרות (גם בתקופת‬
‫אל‪-‬עמרנה) היא הוצגה בדמותה של חתחור עם האטריבוטים המסורתיים שלה‬
‫(ובכלל זה הפאה של האלה)‪ ,‬ודמות זו טבעה את חותמה על דמותן של המלכות‬
‫המצריות אחריה‪ ,‬שכולן הוצגו באופן זהה‪ 39.‬בהיצגים אחרים נראית ִת ִיי בדמות‬
‫ספינקס הדורך על אויביו המובסים או בדמות אנושית יושבת על כיסאה ולרגליה‬
‫שבויים — שני מוטיבים שעד ימיה שימשו באיקונוגרפיה של המלך בלבד‪ ,‬ויישומם‬
‫לבת זוגו מעיד על האדרת מעמדה כשותפה מלאה למלכות בעלה וכמגנה על‬

                                                                            ‫מצרים‪40.‬‬

                                   ‫ג‪ .‬הפולחן במקדש החפיר בהקשרו הרחב‬

‫לאור הנתונים שהוצגו מוצע השחזור הבא‪ :‬הפולחן בלכיש הוקדש לאלה מקומית —‬
‫שמה היה ככל הנראה 'אלת' — שבתקופת הברונזה המאוחרת ‪2‬א שילבה מרכיבים‬

   ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;70‬קוזלוף‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;172–1169‬קוזלוף ובריאן‪ ,‬השמש‪ ,‬עמ' ‪.108–106‬‬          ‫‪	34‬‬
                       ‫קוזלוף‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;174–172‬קוזלוף ובריאן‪ ,‬השמש‪ ,‬עמ' ‪.110‬‬       ‫‪	35‬‬
                                                                                            ‫‪	36‬‬
‫ג'ונסון‪ ,‬בנייה‪ ,‬עמ' ‪ ;89–86‬גרובר‪ ,‬תיי; קוזלוף‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;196–182‬קוזלוף ובריאן‪,‬‬      ‫‪3	 7‬‬
                                                                          ‫השמש‪ ,‬עמ' ‪.41–39‬‬  ‫‪	38‬‬
                                                                                            ‫‪3	 9‬‬
‫ג'ונסון‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;71–67‬הנ"ל‪ ,‬בנייה‪ ,‬עמ' ‪ ;88–87‬מורקוט‪ ,‬מאוחד; קוזלוף ובריאן‪,‬‬
                                    ‫השמש‪ ,‬עמ' ‪.206–204 ,169–168 ,159–156 ,136–132 ,76‬‬       ‫‪	40‬‬

                         ‫קוזלוף‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;106–100‬שוסקה‪ ,‬במרכז‪ ,‬עמ' ‪.190 ,188‬‬
‫לדמותה הכמו‪-‬חתחורית של תיי והשפעתה על היצגיהן של מלכות מצרים שאחריה‬
‫ראו ג'ונסון‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;77–72‬הנ"ל‪ ,‬בנייה‪ ,‬עמ' ‪ ;90‬גרובר‪ ,‬תיי‪ ,‬עמ' ‪ ;9–8‬טרוי‪,‬‬
‫המלכה‪ ,‬עמ' ‪ ;163–162 ,159–158‬קוזלוף‪ ,‬אמנחותפ ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;186‬קוזלוף ובריאן‪ ,‬השמש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;212 ,203–202 ,177–175 ,171–170‬רובינס‪ ,‬יופי‪ ,‬עמ' ‪ .128‬אחד הפריטים המזוהים עם תיי‪-‬‬
‫חתחור בהיצגים המלכותיים היא מחרוזת פיאנס בצבעים כחול‪-‬סגול וצהוב‪ ,‬הדומה להפליא‬

                                                         ‫למחרוזת שנחשפה במקדש החפיר‪.‬‬
                                                 ‫קרני‪ ,‬נשים‪ ,‬עמ' ‪ ,38–33‬עם ספרות נוספת‪.‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115