Page 114 - קוך להעלאה לאתר

‫‪ 112‬פרק ד‬

‫את המעבר מהפולחן המעין‪-‬חתחורי בימי השושלת הי"ח המאוחרת ובימי השושלת‬
‫הי"ט לפולחן של אל הסער ושל האלה הרוכבת על הסוס בימי השושלת הכ'‪ ,‬אפשר‬
‫להסביר על רקע התמורות באידאולוגיה המלכותית בימי רעמסס ב'‪ ,‬שאומצה גם‬
‫בימי רעמסס ג'‪ .‬בעל‪-‬סת' זכה למעמד בכיר בפולחן המלכותי בימי סתי א'‪ ,‬ובעיקר‬
‫בימי רעמסס ב'‪ ,‬אשר ֵה ֵא ָלה והציג את עצמו כסת' וכבנו של סת'‪ .‬גם עשתורת זכתה‬
‫לתשומת לב מלכותית גדולה יותר בימי רעמסס ב כאשר הוצגה לא אחת כאלת‬

‫מלחמה חשובה‪ ,‬המגנה על המלך‪ ,‬ושמה שולב בשמם של שניים מבניו‪50.‬‬
‫הייתה זו הפעם השנייה שההשפעה המצרית ניכרת בפולחן בלכיש — כ‪150-‬‬
‫שנה לאחר הפעם הקודמת‪ ,‬שהייתה בימי אמנחותפ ג'‪ .‬בשתי הפעמים שיקפה‬
‫השפעה זו את האידאולוגיה של השליט המצרי‪ .‬עם זאת‪ ,‬העדויות ממקדש‬
‫האקרופוליס בלכיש אינן מספיקות כדי לקבוע עד כמה היו המצרים פעילים‬
‫ומעורבים בהחלתם של השינויים הללו‪ .‬בפרק הבא אראה ששני הפריטים‬
‫שנמצאו במקדש‪ ,‬לוח אבן עם דמותו של בעל‪-‬סת' ולוחית הזהב המעוטרת‬
‫בדמותה של עשתורת‪ ,‬המעידים על הפולחן הציבורי בלכיש בימי השושלת הכ'‪,‬‬
‫שייכים למכלול תמונתי רחב יותר‪ ,‬שהיה מקובל גם לאחר נסיגת המצרים מכנען‪.‬‬
‫הימצאותם באתר היא לדעתי ראיה לחלקה הפעיל של האוכלוסייה המקומית‬
‫בפולחן באתר המקודש‪ .‬תושבי לכיש אימצו את הפולחן החדש‪ ,‬שמקורו היה‬
‫בחצר המלוכה במצרים‪ ,‬אך עם הגיעו לכנען השתנה והותאם למסורות המקומיות‪.‬‬

‫‪ .5‬התקופה הבתר‪-‬מצרית‬

‫מקור המידע המרכזי לפולחן הציבורי בדרום‪-‬מערב כנען בתקופת הברזל ‪ 1‬הוא‬
‫המקדש על שלושת שלביו שנחשפו בתל קסילה (שכבות ‪ 51.)X-XII‬בשלושת‬

‫השלבים היה המקדש חלק ממתחם פולחני רחב שכלל גם חצר מרוצפת‪ .‬לדעת‬

‫חופר האתר‪ ,‬תכנית המקדשים משקפת מסורות מקומיות עם השפעות קיפריות‬
‫ואולי גם אגאיות‪52.‬‬

‫על האידאולוגיה המלכותית בימי רעמסס ב' ורעמסס ג' והפולחן שרווח בתקופתם ראו‬ ‫‪5 0‬‬
‫טזווה‪ ,‬אלים‪ ,‬עמ' ‪.158–157 ,147 ,145–143‬‬ ‫‪5 1‬‬

‫מבני פולחן נוספים נחשפו בתל מקנה ובנחל פטיש‪ ,‬אך הם פורסמו באופן ראשוני בלבד‬ ‫‪ 52‬‬
‫וקשה ללמוד על תכניתם המלאה‪ ,‬על הכרונולוגיה של השימוש בהם ועל המכלול של חפצי‬

‫הפולחן שנחשף בהם‪.‬‬
‫מזר‪ ,‬תל קסילה א‪ ,‬עמ' ‪ .73–61‬בשלב הראשון (שכבה ‪ )XII‬הוקם מבנה רבוע בנוי קירות‬
‫לבנים ללא יסודות אבן‪ ,‬עם קודש הקודשים בחלקו המערבי וכניסה במרכז הקיר המזרחי‬
‫מול המזבח‪ .‬ספסלים בנויים לבנים דיפנו את קירות המבנה‪ .‬המקדש בשלב השני (שכבה‬
‫‪ )XI‬הוקם על גבי קירות הלבנים של השלב הקודם‪ .‬הוא היה גדול יותר‪ ,‬קירותיו נבנו אבני‬