Page 115 - קוך להעלאה לאתר
P. 115

‫שינויים בפולחן  ‪113‬‬

‫לפי הפרשנות המקובלת במחקר‪ ,‬המקדש מייצג את הפולחן הפלשתי‪ .‬ואולם‬
‫פרשנות זו נשענת על זיהוי היישוב בתל קסילה כשלוחה של התרבות הפלשתית‬
‫שהתפשטה זמן מה לאחר התיישבות הפלשתים באזור במאה השתים עשרה‬
‫לפסה"נ — ולעיל טענתי נגד שחזור היסטורי זה‪ .‬וכן מן הראוי להדגיש‪ ,‬שרובם‬
‫המוחלט של הפריטים הרבים שנחשפו במקדש קשורים למסורת הכנענית‪ ,‬או‬
‫לחלופין לגרסה מקומית ייחודית של אותה המסורת‪ ,‬ועיקרם קשור לפריון ולדמות‬

                                                                ‫של אלוהות נקבית‪53.‬‬
‫פריט חשוב במיוחד שנמצא למרגלות הבמה במקדש הוא לוח חרס בצורת‬
‫חזית של מקדש‪ ,‬עם שרידים של שתי דמויות נשיות ניצבות עירומות כשידיהן‬
‫(שלא שרדו) אחזו ככל הנראה את שדיהן‪ .‬דגם המקדש הושווה לא אחת‬
‫לדגמים אחרים ממצרים ומכנען‪ ,‬וייתכן שהדמויות המעטרות אותו קשורות‬
‫בסגנונן לצלמיות החרס מתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬המעוצבות כדמות נשית‬
‫האוחזת בידיה את שדיה‪ 54.‬חפצים אחרים קשורים גם הם למסורות המקומיות‪,‬‬
‫ופריטים אחרים מעידים על השפעה מצרית‪ ,‬אך אלה מוכרים כבר מתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת בכנען‪ ,‬ולפיכך אפשר לראות גם בהם חלק מהמסורת‬

                                                                         ‫המקומית‪55.‬‬
‫נראה אפוא שהפריטים מהמקדש בתל קסילה מעידים על פולחן לאלה‪,‬‬
‫שדמותה והחפצים ששימשו בפולחנה היו קשורים למסורות המקומיות‪ .‬קשה‬
‫לעמוד על הקשר התרבותי בין הפולחן בתל קסילה לבין מכלול האמונות‬
‫וההיצגים מאתרים אחרים מדרום‪-‬מערב הארץ‪ ,‬הקשור ברובו המוחלט לפולחן‬
‫המשפחתי (בעיקר קמעות וצלמיות)‪ .‬לפיכך אין לדעת אם המקדש המקומי מייצג‬

           ‫את האמונות שרווחו בדרום‪-‬מערב כנען בכלל או את אגן הירקון בלבד‪.‬‬
‫היבט בולט של הפולחן המשפחתי הוא כאמור צלמיות החרס‪ .‬הצלמיות‬
‫המציגות את דמות האלה אוחזת בפרחי לוטוס פסקו מלשמש בתקופת המעבר‬
‫ברונזה‪-‬ברזל‪ .‬במקומן הופיעו שני טיפוסים חדשים‪ .‬האחד שייך לטיפוס המכונה‬
‫‪ — PSI‬דמות עומדת עם ידיים מונפות‪ ,‬גוף ארוך ושדיים קטנים דמוי עיגולים‪ .‬זהו‬
‫המשך ישיר למסורת אגאית מהתקופה ההלדית המאוחרת ‪3‬ב–ג (המאות הי"ג–‬

‫כורכר‪ ,‬ספסלי לבנים הוצבו לצדם‪ ,‬אך קודש הקודשים נותר במקום דומה‪ ,‬והכניסה הייתה‬               ‫‪	53‬‬
‫בצדו הצפוני של הקיר המזרחי‪ .‬ממערב למקדש הוקם מבנה נוסף‪ ,‬אולי מקדש משני‪,‬‬                     ‫‪	54‬‬
‫שקירותיו בנויים לבנים ללא יסוד אבן‪ .‬בשלב השלישי (שכבה ‪ )X‬נבנה המקדש מחדש‬                    ‫‪	55‬‬
‫בתכנית רחבה יותר‪ ,‬עם חלל מרכזי בממדים גדולים יותר‪ ,‬וממזרח לו הוקם חדר כניסה‪.‬‬

                                         ‫לתיאור מפורט ראו מזר‪ ,‬תל קסילה א‪ ,‬עמ' ‪.49–13‬‬
                                                                ‫מזר‪ ,‬תל קסילה א'‪ ,‬עמ' ‪.119‬‬

     ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ,84–82‬ואיור ‪ ;20‬הנ"ל‪ ,‬אלות; קל ואילינגר‪ ,‬אלים ואלות‪ ,‬עמ' ‪.103 ,101–100‬‬
                                                    ‫ראו לדוגמה מזר‪ ,‬תל קסילה ב‪ ,‬עמ' ‪.126‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120