Page 125 - קוך להעלאה לאתר
P. 125

‫פרשנות כנענית לאיקונוגרפיה מצרית  ‪123‬‬
‫זיקתה של הסצנה למסורות מתקופת השלטון המצרי טרם נדונה במחקר‪.‬‬
‫היצגים מתקופה זו (לדוגמה איור ‪ ,35‬מס' ‪ )1‬כוללים דמות של שור ומעליו סימן‬
‫לא ברור‪ ,‬אולי דמות סכמתית של ציפור‪ .‬היצגים אלו דומים לסצנות מצריות‬
‫המציגות דמות שור ומעליה סימנים הירוגליפיים‪ :‬בימי השושלת הי"ח הסצנה‬
‫כללה את שם הכתר של אחד המלכים‪ ,‬כמו תחותמס ג' או אמנחותפ ב' (לדוגמה‪,‬‬
‫איור ‪ ,35‬מס' ‪ .)2‬גרסה אחרת כללה שני סמלים — ענח' (חיים) ונפר (טוב) —‬
‫המלווים את דמות השור (איור ‪ ,35‬מס' ‪ ,)3‬ובימי השושלת הי"ט היא כללה שני‬

                                                       ‫סמלי ענח' (איור ‪ ,35‬מס' ‪8.)4‬‬

           ‫איור ‪ :35‬שור וסימנים נלווים על קמעות מתקופת הברונזה המאוחרת‬
‫השילוב של דמות ציפור מעל דמות שור ידוע ממכלול תמונתי אחר בתקופת‬
‫הברונזה המאוחרת‪ ,‬המעטר לוחיות דו‪-‬צדדיות מתוצרת מקומית (איור ‪,35‬‬
‫מס' ‪ .)6‬בגרסה אחרת נעדרת הציפור ובמקומה מופיעה דמות עקרב (איור ‪,35‬‬
‫מס' ‪ .)5‬מסורת זו הושפעה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מחותמות גליל שיובאו מצפון הלבנט‬
‫(איור ‪ ,35‬מס' ‪ 9.)7‬הבסיס של הקמע מתל אל‪-‬פרעה (ד) מעוטר אפוא בסצנה‬
‫כנענית שמקורה בתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬המשלבת השפעות מצפון הלבנט‬

                                                                            ‫וממצרים‪.‬‬

                                                             ‫ה‪ .‬סצנת מרכבה‬
‫הבסיס של הקמע מאשקלון (איור ‪ ,36‬מס' ‪ )1‬מעוטר בסצנת מרכבה ובה דמות‬
‫אנושית אוחזת קשת‪ ,‬לראשה כתר ובנדנה חרב או פגיון‪ .‬הדמות רוכבת במרכבה‬

                                                                 ‫	‪ 8‬ללקין‪ ,‬חרפושיות‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
                                                               ‫‪ 	9‬ראו דיון אצל ברנדל‪ ,‬ממילוס‪.‬‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130