Page 91 - GK-10
P. 91

‫קהיר תזינגב 'השמד אברח' קטעי ‪89‬‬

‫הפותחות את הטקסט‪' ,‬הדין חרבא דמשה‪ ...‬תהוי זכאה וקשיטא ועשה אותה בטהרה‬
‫ובקדושה'‪ ,‬מעידות כי המונח 'חרבא דמשה' ציין מעשה‪ ,‬טקס‪ ,‬ולא כתב בלבד‪ .‬אפשר‬
‫שהכתיבה עצמה הייתה בבחינת מעשה בעל איכות ָמגית‪-‬ביצועית‪ ,‬ואפשר שהמעשה‬

                      ‫היה קשור בהוצאה לפועל של הלחש על סמך הנוסח הכתוב‪.‬‬
‫תוארי האל‪ ,‬המפורטים בהרחבה בצד א‪ ,‬שורה ‪ – 24‬צד ב‪ ,‬שורה ‪ ,9‬לקוחים‬

                                         ‫בחלקם הגדול מן המקרא ומן התפילה‪.‬‬

                                 ‫ד‪ .‬נוסח כ"י ניו יורק ‪JTSL ENA 2124.28‬‬

                                                                  ‫[צד א]‬

                                 ‫‪ 	18‬הדין חרבא דמשה נבייא בר עמרם ע"ה‪338‬‬

‫‪ 1	 9‬תהוי זכאה וקשיטא ועשה אותה בטהרה ובקדושה בישרות‬

‫‪ 2	 0‬לבב ונקיות כפים למען יבוא על כל דבר ודבר שמיה קדישה‬

‫‪ 	21‬ושמיה יקירא ושמא חביבא ושמא שפירא ושמא גיברא ושמא‬

‫‪ 2	 2‬דאמר ועביד וכל מימריה מתקיים‪ 339‬שמא דמתחבל‪ 340‬ומשני מיצ??? ע?‬

‫‪? 	23‬עא ביה ובעירא ורוחתא שפירתא בשם יי‪ 341‬צ ֒באות נ ֒עשה בש?‬

‫‪ 	24‬ובשם רחום וחנון צדיק גדול נורא גבור אהוב חביב נחמד ????‬

‫‪ 	25‬אדיר חזק ומתוקן ומ?[ ]ל טוב ויקר ושלום ויש[ר ]‬

                                                                  ‫[צד ב]‬

‫אלהים אדון מלך עזוז ומעוז ברוך ומבורך צור עושה פלא‪ 342‬פועל מוציא‬        ‫‪	1‬‬

‫עמו מאור‪ 343‬הוא גואל ומושיע ממית ומחיה מוריד ומעלה מו[ריש]‪344‬‬           ‫	‪2‬‬

‫ומעשיר משפיל ומרים‪ 345‬צפון צופן מביט וחובל ומרחם שומר‬                   ‫	‪3‬‬

                                                                                ‫‪ 3	 38‬עליו השלום‪.‬‬
                                                                        ‫‪ 3	 39‬ראו להלן‪ ,‬הערה ‪.346‬‬
                               ‫‪ 3	 40‬האות דל"ת נשמטה והוספה מעל השורה ברווח הצר שבין המילים‪.‬‬
‫‪ 	341‬שם המפורש מצוין כאן באמצעות שתי אותיות יו"ד שמעליהן משולש נקודות ולאחריהן סימן מעין ‪Ƨ‬‬

                                                                                   ‫באלכסון‪.‬‬
              ‫‪ 3	 42‬ראו‪ :‬שמות טו‪ ,‬יא; תהלים עז‪ ,‬טו; עח‪ ,‬יב‪ .‬כל הפסוקים הללו מדברים ביציאת מצרים‪.‬‬
‫‪ 	343‬בשני מקומות במקרא נזכר שה' הוציא את אברהם מאור כשדים – בראשית טו‪ ,‬ז‪ ,‬ונחמיה ט‪ ,‬ז‪ .‬אפשר‬
   ‫שזו כוונת הדברים כאן‪ ,‬מתוך סמיכות אסוציאטיבית להוצאת העם ממצרים‪ .‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.342‬‬

                                     ‫‪ 	344‬מילה זו נכתבה בשוליים ומעל השורה וכמעט שאינה ניכרת‪.‬‬
    ‫‪ 	345‬השוו שמואל א' ב‪ ,‬ו–ז‪' :‬ה' ֵמ ִמית ּו ְמ ַחֶּיה מ ֹו ִריד ְׁשא ֹול ַוָּי ַעל‪ .‬ה' מ ֹו ִריׁש ּו ַמ ֲעִׁשיר ַמְׁשִּפיל ַאף ְמר ֹו ֵמם'‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96