Page 87 - GK-10
P. 87
קהיר תזינגב 'השמד אברח' קטעי 85
ב .זמן הכתיבה ומאפייניה
כתב היד נכתב במאות השתים עשרה – השלוש עשרה בכתיבה מזרחית בינונית .הכתב
מסודר וברור אבל לקראת סופו של הקטע השורות אינן ישרות 317.המעתיק ִהרבה
להשתמש בקיצורים 318,וסימן בנקודתיים הפסקות בטקסט 319.במקום אחד סימן שמות
קדושים באמצעות קו מעליהם 320.מחיקות ציין באמצעות קו שהעביר על המילה321.
ג .עדות הנוסח
קשה לקבוע מה טיבה של העתקה זו ומה היחס בינה ובין החיבור .עיקרה הוא סדרת
מרשמים על פי סדר הופעתם ב G-אך בנוסח שונה ממנו מאוד .שלוש השורות
הראשונות אינן מקבילות ,למיטב הבנתי ,לקטע כלשהו בחיבור .השם 'יהי' נזכר בהן
פעמיים ברציפות עם סימן מעליו (דבר שאין לו מקבילה במרשמים או בחיבור כולו)322.
בקטעי הטקסט ששרדו אין ולו קצה רמז לשמות מן ה'חרב'.
לאור עדויות נוסח אלה ,דומני שאין לפנינו העתקה של מרשמים מן החיבור כי
אם להיפך ,רשימת מרשמים המשקפת את השכבה הטקסטואלית שביסוד עריכתו.
ואולם הצעה זו אינה יוצאת מכלל השערה .ראשית ,אין בידי ראיה טקסטואלית חדה
דיה כדי לאששה .שנית ,ייתכן שראיה אחרת חותרת תחתיה .וזו היא :המקום היחיד
בקטע שלפנינו שבו ניכר טקסט רצוף המקביל (עם השלמות) ל G-הוא שש המילים
שבשורה [' :10למרובי]א כת' ע' טס[א ד]אינכא מן' .נוסח השורה הבאה מזכיר גם הוא
את המשך המרשם ב( G-סעיף ,)59שזו לשונו' :למרוביא כת' על טסא דאנכא מן ברתיא
ועד אוזורווס ואף לחוש על אזנו ז' זמנין ורוק כד לחשת ואף אימ' על כוזא דמיא ע'
זמנין ואשקי יתיה מנהון' 323.המילה 'מן' מציינת ב G-את ראשית הרמיזה ל'חרב' .אם
נניח שזוהי מטרתה גם בקטע הגניזה ,הרי שגם בו ניכרת אסטרטגיה של הפניה מרומזת
לנוסחה ה ָמגית ,שהיא המאפיין הייחודי והמובהק של רשימת הכשפים בחיבור.
3 17ראו להלן ,הערה .329
3 18שורות .13 ,10 ,6 ,2
3 19שורות .16 ,8
3 20שורה .2
3 21שורה .3
322אף שהמילה 'נהרא' ,שבשורה הראשונה ,נזכרת בסוף מרשם 54ב ,G-סביבתה אינה מתקשרת לטקסט
שם .הטקסט בשורה 2אינו מופיע במרשם זה או בבא אחריו ( .)55המילים 'יהי יהי' שבשורה ,3
המסומנות כשמות ,אינן נזכרות במרשמים 54או 55ואף לא בנוסחאות ה'חרב' המשויכות להם.
323חרבא דמשה ,עמ' ,41שורות .11–9
