Page 15 - ginzei qedem 8
P. 15
פירוש מילים קדום לסדר זרעים מאזור סוריה-ארץ ישראל 15
כצמח הגדל באלשאם ובמיוחד בסביבות דמשק 2378096.מכל מקום ,יש בדבריו של רס״ג חיזוק
ברור לשיוך פירושנו לאזור סוריה.
ה .בין פירושנו לפירוש וס״ג למשנה27
קטע מ׳אלפאט׳ אלמשנה׳ לרב סעדיה גאון פרסם נ' אלוני ,והוא כולל את סדר זרעים
מתחילתו)ברכות ,פאה ודמאי( עד כלאים ב ,י 28.חיבור זה דומה בסגנונו לפירושנו -
תרגום מילים מן המשנה לערבית -ומקצת המונחים שבכתב היד חופפים לחיבורו
של רס״ג .זיקתו לבבל של הפירוש המיוחס לרס״ג עולה הן מסגנון הכתיב הבבלי 29הן
מזיהוי אחד הצמחים המופיעים בו30.
להלן מוצגת טבלה המשווה את החפיפה בין שני החיבורים :טור אחד מציג את
מספר הערכים המפורשים בשני המקורות; טור אחר מציג את מספר הערכים של
הצמחים מתוך אותם ערכים .בטור נפרד מצוין מספר הערכים שזכו להתייחסות בשני
החיבורים:
26לסאן אלערב)לעיל ,הערה ,(21יא ,עמ׳ ;148אבן אלביטאר)לעיל ,הערה ,(22א ,עמ׳ H.M. Said ;173
(ed. & trans.), Al-Biruni’s Book on Pharmacy and Materia Medica, 1, Karachi 1973, p.
;141תאג׳ אלערוס)לעיל ,הערה ,(21ז ,עמ׳ .266צמח זה מזוהה עם ) Humulus lupulusכשותית,
צמח המשמש מרכיב חשוב בתעשיית הבירה ,ובימי הביניים שימשו ניצני פרחיו למאכל .ראהR. :
.(Dozy, Supplement aux Dictionnaires Arabes, 1, Leiden-Paris 1976, p. 223מקו־ אחד
מתא־ אותו כצמח הדומה לח־דל)אלאשבילי ,עמדה אלטביב פי מע־פה אלנבאת ,בירות ,1995א ,עמ׳
,(141וייתכן שהוא רומז לזיהוי המדעי המקובל של הנפוס ) Brassica napus -כרוב הנפוס ,שאחד
מזניו הוא הלפתית .ראה :י׳ פליקס ,כלאי זרעים והרכבה ,תל אביב תשכ״ז ,עמ׳ .(79-78
27השוואה לפירושים אחרים רלוונטית פחות .פירוש רב שרירא אינו חיבור יזום אלא פירוש מוזמן,
שנכתב כתשובה לשאלה שנשלחה אליו וכללה מילים קשות מן המשנה )אסף ]לעיל ,הערה ,[16עמ׳
.(172פירוש רב נתן אב הישיבה עבר עריכה יסודית בתימן ,וקשה עד מאוד לזהות בתוכו את הפירוש
המקורי)אלבוים ]לעיל ,הערה ,[3עמ׳ ;184-182עמר וקאפח ]לעיל ,הערה ,[3עמ׳ .(19-18פירושו של
רמב״ם נמנה עם סוגה אחרת ואינו פירוש ׳אלפאט׳׳.
28אלוני)לעיל ,הערה ,(10עמ׳ .189-171
29׳גובאי׳ ולא ׳גובי׳/׳גוביי׳ ,׳סוריא׳ ולא ׳סוריה׳ ,׳קפנדריא ולא ׳קפנדריה׳ .וראה לעיל ,הערה .10
30רס״ג מזהה את ׳שיפון׳ עם ׳שילם׳ .ההוראה המקובלת של שם זה מתייחסת ^Lolium temulentum
)זון משכר( ,עשב רע שאינו נאכל)ובוודאי שאינה מתאימה לאחד מחמשת מיני דגן( .האופן היחיד שבו
ניתן להבין כראוי את הזיהוי הוא באמצעות הוראת שם זה בדיאלקט העיראקי Secale cereale -
)׳שיפון׳ בלשוננו( .ראה :אלבוים )לעיל ,הערה ,(3עמ׳ ,161הערה ;888ז׳ עמר ,חמשת מיני דגן ,הר
ברכה תשע״א ,עמ׳ .56-55