Page 186 - ginzei qedem 8
P. 186
יאיר צורן 186
ופירוש אחר מפרש את 'בהר ציון' מהר ותפסיר אכר והוא יפסר בהר ציון מהר
ציון 180.ואמר כי אנשים עתידים לעבור ציון .וקאל אן סימצ׳ון קום מן ישראל
מישראל ]קרי[ מהר ציון אל הר עשו מן ג׳בל ציון אלי הר עשו ויחכמו פיה
ולשפוט בו ולנקום בהם 181את נקמת ה'. 720וינתקמו נקמת יוי מנהם99) .א( וסמאהם
וכינה אותם 'מושיעים' כי הם מושיעים מושיעים מן חית אנהם יפרג׳ו ען ישראל
את ישראל הכלואים בארץ אדום ואינם אלדי קד אנחבסו פי ארץ אדום ו)לם(
יכולים לצאת ממנה 182.וכאשר יעברו ]ליס[ ימכנהם אן יכרג׳ו מנהא .פאדא מרו
אותם מושיעים מהר ציון אל הר עשו האולי אלמושיעים מן הר ציון אלי הר
725עשו תפרג׳ו אלאיך וג׳ו אלי ארץ ישראל.
ייוושעו אלה וישובו לארץ ישראל. וקו' והיתה ליוי המלוכה יחתמל תפסירין:
ואומרו 'והיתה לה' המלוכה' נושא שני אחד' יריד בה ירג׳ע אלמלך אלי ישראל
פירושים :האחד ,כוונתו בו כי המלוכה ותבטל מלכות אדום .ואלתאני יריד בה
תשוב ל]ידי[ ישראל ותתבטל מלכות אן יציר יוי מלך העולם במא תבטל
אדום 183.והשני כי ה' יהיה למלך העולם 730אלהים אחרים מן אלעאלם וירג׳ע אלכל
כאשר ייבטלו אלוהים אחרים מן העולם
180גרסה זו משתקפת כבר בתרגום השבעים וכן בתרגום יונתן ,אך לא על פי הנוסח שלפנינו 'בטורא
דציון' כי אם כהבאתו בפירוש הרד״ק על אתר' :מטורא דציון' )ראוN. Sarna, ‘The Interchange :
of the Prepositions Beth and Min in Biblical Hebrew’, Journal o fBiblical Literature,
.(p. 312, n ,[1959] 78. 20למרבה הפלא סרנה אינו מביא את תרגום השבעים לפסוקנו אף שהוא
מזכירו בדוגמה אחרת בהערה הקודמת .למודעותם של רס״ג ,אבן ג'נאח ,אבן עזרא ורד״ק לתופעה
זו של חילופי בי״ת ומ״ם ראו :סרנה ,שם ,עמ' 311והערות .14-11סרנה עצמו טוען כי 'מהר ציון'
הוא הנוסח הנכון )ראו שם ,עמ' ,(312ואף מביא את הערתו של יחזקאל קויפמן ,כי 'מוטב מהר
ציון' )שם ,הערה .(20תודתי לידידי שלום פול שהפנני למאמר זה .כפי שהעירני ידידי שמחה קוגוט,
נראה כי 'מהר ציון' ניתן להתפרש כלוואי ל'מושיעים' ולכן אין לדעת מה כוונתו .לסיום דברי בעניין
זה הייתי מבקש להעלות סברה שמכלל השערה אינה יוצאת .בדרשתו לפסוק 'עד אשר אבוא אל
אדני שעירה' )בראשית לג ,יד( אומר רבי אבהו' :חיזרנו על כל המקרא ולא מצינו שהלך יעקב אצל
עשו להר שעיר מימיו .איפשר יעקב אמיתי היה מרמה בו? אלא אימתי בא אליו? לעתיד לבוא :ועלו
מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו וגו'' )מדרש בראשית רבה ,מהדורת תיאודור־אלבק ,עח ,יד,
עמ' .(934נראה שהדרשן מבטא רעיון דומה לזה המתבטא בדברי יפת .נשאלת אפוא השאלה :איזה
נוסח של הפסוק בעובדיה עמד לפניו -האם 'מהר ציון' אלא שהמעתיק או שמא אף הדרשן עצמו
גרס דרך אשגרה את נוסח המסורה?
181נראה שגם כאן נובע המעבר מיחיד לרבים מתפיסת עשו כשם קיבוצי או משיבוש גרדא ,כגון דברינו
לעיל ,הערה .105
182היה צריך לגרוס 'ימכנוהם' וכך תרגמתי .כן תרגמתי על פי הגרסה 'וליס'.
183מעניין כי כאן מוסיף יפת פירוש המייחס את המלוכה לישראל ואף מקדימו לפשט הכתוב .לעניין
שיבת מלכות ישראל שב יפת ומתייחס בפירושו לזכריה א ,יז )ראו :כ״י פ ,2דף 246א(.
