Page 181 - ginzei qedem 8
P. 181

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪181‬‬

‫השפלה עם ארץ פלשתים ויירשו את‬            ‫מע בלד פלשתים וירתו בלד אפרים ובלד‬
‫ארץ אפרים‪ ,‬ארץ שומרון וארץ בנימין‬               ‫‪ 645‬שמרון ובלד בנימין מע בלד גלעד‪.‬‬

                       ‫עם ארץ הגלעד‪160.‬‬  ‫קאל קבלה וירשו בית יעקב את‬
‫לאחר שאמר 'וירשו בית יעקב את‬             ‫מורשיהם‪ .‬פאכד ישרחה פקאל ירתו מן‬
‫מורשיהם' החל לבארו‪ ,‬ואמר‪ :‬יירשו‬          ‫בלד אלנגב והו אלנגב יהודה וירתו מוצ׳ע‬
‫]אך חלק[ מארץ הנגב‪ 161‬הלוא הוא‬           ‫מן ג'בל עשו לאן בעץ' הר )‪97‬א( עשו‬
‫הנגב יהודה‪ ,‬ויירשו חלק מהר עשו כי‬        ‫יציר לשממות עולם כקו' ונתתי את הר‬
‫חלק מהר עשו יהפוך ל'שממות עולם'‬
‫)יחזקאל לה‪ ,‬ט(‪ 162,‬כאומרו 'ונתתי את‬                             ‫‪ 650‬שעיר לשממה וג'‪.‬‬

          ‫הר שעיר לשממה וג'' )שם‪ ,‬ז(‪.‬‬    ‫פקולה ההנא וירשו הנגב את הר עשו‬
‫ו]אומרו[ כאן 'וירשו הנגב את הר עשו'‪,‬‬                                                                      ‫י !‪! T‬‬
‫כוונתו בו חלק מהר עשו‪ .‬והזכיר את‬
                                         ‫יריד בה מוצ׳ע מן הר עשו פדכר הר עשו‬
  ‫הנגב מפני שהר עשו הוא לצד דרום‪163.‬‬     ‫בעד אן דכר אלנגב לאן הר עשו הו פי‬

‫וכן הזכיר פאת מערב ואמר 'והשפלה‬                                     ‫ג'הה אלקבלה‪.‬‬
                                         ‫‪ 655‬תם דכר ג'הה אלגרב פקאל והשפלה את‬

‫לפסוק כט הוא אומר על מלך ישמעאל כי 'ישוב וייכנס אל ]תוך[ הנגב‪ ,‬כלומר במלחמה עם ממלכת‬
‫רומי' )קרי הנצרות; ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .(126‬על משמעויותיהן של מילים אלה ראו‪ :‬בלאו )לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,(23‬עמ' ‪212‬ב‪ ,‬ושם הפניות לספרות‪ .‬חרף כל הניסיונות‪ ,‬אין דרך לקבוע בבירור באילו מקרים‬

                                                                           ‫משמשת כל אחת ממילים אלה‪.‬‬
‫‪ 160‬כאן מתרגם יפת את המילה 'את' במובן 'עם'‪ .‬על כך ראו‪ :‬שלוסברג ופוליאק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(9‬עמ'‬
‫‪ ,78‬הערה ‪ .65‬כיוצא בו הוא מתרגם את 'אשר זרו את יהודה את ישראל' )זכריה ב‪ ,‬ב(‪' :‬מע ישראל'‬

                                                                   ‫)ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪246‬א( = עם ישראל‪.‬‬
‫‪ 161‬את פסוקנו מביא יפת בפירושו ליחזקאל לה‪ ,‬ד‪ ,‬ומציין את שכנותו של הר עשו לארץ ישראל‪.‬‬
‫בפירושו למילים 'וכל אדום כלה' )שם‪ ,‬טו( הוא מטעים כי מדובר בחלקה המיושב של ארץ אדום‬
‫וכי ישראל יירשו רק חלק מארץ אדום ואילו חלקה הפנימי יהפוך ל'שממות עולם'‪ .‬פסוקנו מובא‬
‫גם בפירושו לעמוס ט‪ ,‬יב‪ ,‬שבו הוא מציין כי 'חלקה יהפוך זפת וגופרית' )ראו‪ :‬נדלר עקירב ]לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ .([30‬בדומה לכך הוא אומר בפירושו ליואל ד‪ ,‬יט‪ ,‬כי חלק מארץ אדום יהיה לאש וגפרית‬
‫לעד‪ ,‬חלקה מרמס לחיות פרא‪ ,‬חלקה תעלה קוץ ודרדר 'וחלק בה לעשו שיירשוהו ישראל כאומרו‬

                                                        ‫וירשו הנגב את הר עשו' )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪83‬א(‪.‬‬
‫‪ 162‬את 'שממות עולם' הוא מתרגם בפירושו ליחזקאל לה‪ ,‬ט‪' :‬וחשאת אלדהר'‪ .‬כך הוא מתרגם מילים‬
‫אלה גם בירמיהו כה‪ ,‬יב )ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,6‬דף ‪130‬ב(‪ .‬למרבה הצער סביח אינו כולל פסוק זה במהדורתו‬

                                                                                          ‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪.(23‬‬
‫‪ 163‬גם בפירושו ליחזקאל )שם( הוא מדגיש כי הר עשו הוא בקצה הארץ‪ .‬וכן אנו קוראים אצל אלקומסי‪:‬‬

                            ‫'וירשו ישראל יושבי הר שעיר למען כי הוא מנגב' )ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.(25‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186