Page 183 - ginzei qedem 8
P. 183

‫פירוש יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה ‪183‬‬

‫‪ 66s‬וקו' את הגלעד ישיר בה אלי ארץ ואומרו 'את הגלעד' ירמוז בו אל ארץ‬

                  ‫שנים וחצי השבטים‪.‬‬                ‫אלסבטין ונצף‪.‬‬

‫פדכר ארבע ג׳האת ארץ ישראל במא וכך הזכיר את ארבע רוחותיה‪ 166‬של ארץ‬

‫תדור ודכר פי ג'הה צפון שדה אפרים ישראל סביב‪ :‬את שדה אפרים ושדה‬

‫ושדה שמרון‪97) .‬ב( ודכר פי ג׳הה קדמה שומרון בפאת צפון ואת בנימין וגלעד‬

‫‪ 670‬בנימין וגלעד פדכר אול כל ג'הה ואכרהא‪ .‬בפאת קדמה‪ 167‬וכך הזכיר את גבולותיו‬

                                        ‫של כל צד‪.‬‬

‫כ‪ :‬וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו‬
‫י ! ‪! • “T‬‬  ‫!־ ‪V‬‬  ‫‪”T‬‬  ‫‪! "• T : “ ! T‬‬

                                                   ‫את ירי הנגב‪:‬‬

‫וג'לוה הדא אלפציל לבני ישראל אלדי הו וגלות חומה זו‪ 168‬לבני ישראל אשר היא‬

‫בלד כנענים אלי חד צרפת וגלות ירושלם ארץ כנענים בואכה צרפת וגלות ירושלים‬

‫אלתי פי בלד אלאנדלס ירתו בלדאן אשר בארץ אנדלוסיה‪ 169‬יירשו את ארצות‬

                                        ‫הדרום‪.‬‬     ‫אלקבלה‪.‬‬

‫לאנה תצמן עתידות ואלהמה אללה הדא אלשיר וקת אן חצל אלארון פי מכאנה אנבאה אללה במא‬
‫סיכון פי עתיד‪'=) '...‬שיר זה אמרו אסף ברוח הקודש כי הוא ]השיר[ כולל עתידות ואלהים העניק‬
‫לו שיר זה על דרך ההשראה‪ ,‬כאשר הוצב הארון במקומו הודיעו אלהים על מה שיקרה ]מילולית‪:‬‬
‫יהיה[ בעתיד'(‪ .‬על 'שירו לו זמרו לו' )דברי הימים א' טז‪ ,‬ט( הוא אומר‪' :‬לאן ללה פעלין מע ישראל‬
‫יפעלהמא פי עתיד' )='כי לאלהים שני מעשים עם ישראל שאותם יעשה בעתיד'(‪ .‬על הפסוק 'וכסאו‬
‫יהיה נכון עד העולם' )שם יז‪ ,‬יד( אומר יפת‪' :‬ישיר בה אלי עתיד'‪ .‬כאשר יפת נוקט את המילים עבר‬
‫ועתיד הוא מביאן לעולם בלא תווית היידוע‪ .‬בפירושו ל׳זכרו נפלאותיו' )שם‪ ,‬יב( הוא נוקט את‬
‫הצירוף 'פי עתיד לבוא'‪ ,‬אך בהמשכו הוא נוקט‪ ,‬באופן יוצא דופן‪ ,‬את המילים 'פי זמאן אל־מאצ'י'‬

          ‫)=בזמן עבר(‪ .‬בניגוד לכך לא נתקלתי ולו בדוגמה אחת לשימוש במילה הערבית ל'עתיד'‪.‬‬
                         ‫‪ 166‬בדומה לדבריו באותו הקשר בפירושו לבמדבר לד‪ ,‬ג )ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.(159‬‬

‫‪ 167‬יפת נוקט את המילה העברית 'קדמה'‪ .‬לעומת זאת את 'קדמה' שבבמדבר לג‪ ,‬ד הוא מתרגם 'שרקא'‬
                                                                                      ‫וכמוהו בעוד מקומות‪.‬‬

‫‪ 168‬את 'והכה בים חילה' )זכריה ט‪ ,‬ד( מתרגם יפת‪' :‬ויצ'רב פי אלבחר פצילהא' )='ומכה בים חומתה'(;‬
‫ובפירוש‪' :‬פציל בנתה פי אלבחר' )='חומה שבנתה בים'; ראו‪ :‬כ״י פ‪ ,2‬דף ‪285‬ב(‪ ,‬משום שהנבואה‬
‫נסבה על צור‪ ,‬בהשראת הפסוק 'ושלחתי אש בחומת צור' )עמוס א‪ ,‬י(‪ ,‬ושם נזכר הפסוק בזכריה‬
‫)ראו‪ :‬נדלר עקירב ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[30‬עמ' ‪ ,196‬נוסח ערבי‪ ,‬עמ' ‪ .(253‬דיון מפורט בעניין פירושו‬

                              ‫ל'חל' ראו‪ :‬שלוסברג ופוליאק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(9‬עמ' ‪ ,79‬הערות ‪.68-67‬‬
‫‪ 169‬כך מכנה יפת את ספרד גם בפירושו לירמיהו מט‪ ,‬יא‪' :‬ויצאו אל אנדלוסיה והתפזרו בארצות המערב'‬
‫)ראו‪ :‬כ״י ל‪ ,2‬דף ‪185‬ב(‪ .‬כאן הוא הולך בדרכו של אלקומסי )ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .(25‬על כך ראו‪:‬‬
‫שלוסברג ופוליאק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,79‬הערה ‪ .66‬הראשון הנוקט תרגום זה הוא המיוחס ליונתן )ראו‪ :‬קוגן‬
‫]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[32‬עמ' ‪ ,(33‬ובעקבותיו הלכו פרשנים בדורות שאחריו‪ .‬רד״ק‪ ,‬למשל‪ ,‬אומר‪' :‬וארצות‬

                                                         ‫ספרד שקורי' ספניא' )ראו‪ :‬קוגן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.(32‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188