Page 182 - ginzei qedem 8
P. 182
182יאיר צורן
פלשתים'] .ו[אומרו והשפלה כוונתו בו פלשתים .קו' והשפלה הו בלד אלרמלה
לעיר רמלה וסביבותיה 164ופלשתים הם וחואליהא ופלשתים הו סאחל אלבחר.
]ל[חוף הים. תם דכר ג'הה צפון פקאל וירשו את שדה
וכן הזכיר פאת צפון ואמר 'וירשו את אפרים ואת שדה שמרון ושדה אפרים הו
שדה אפרים ואת שדה שמרון' ,ושדה
660חאד נאבלס והו )והו( פי ג׳הה צפון.
אפרים גובל בשכם והוא בצד צפון. תם דכר ג'הה אלשרק פקאל ובנימין את
וכן הזכיר פאת מזרח ואמר 'ובנימין את הגלעד לאן בנימין כאן פי עבר יסכן פי
הגלעד' ,כי בנימין שכן בעבר 165בצד מזרח נאחיה אלשרק והו מן חד יריחא אלי
והוא מגבול יריחו בואכה ירושלים. ירושלם.
164זיהוי זה ,ובאותן מילים ממש' :רמלה וסביבותיה' בעברית ,מצוי בפירושו של דניאל אלקומסי לפסוק
)ראו לעיל ,הערה .(25רמלה נזכרת כבר בפירושו לתורה .בפירושו לפסוק 'אך מעין ובור מקוה
מים יהיה טהור' )ויקרא יא ,לו( הוא מציין את בורותיה של רמלה )'אבאר רמלה'( .לעניין זה ראו:
ש' גת ,העיר רמלה בימי הביניים מיסודה עד בוא העות'מאנים ,עבודת דוקטור ,אוניברסיטת בר־
אילן ,רמת־גן תשס״ד ,עמ' .124בפירושו ל'אבי גיא חרשים' )דברי הימים א' ד ,יד( הוא ממקם
את גיא חרשים 'בין רמלה ובין ירושלים' .דומני כי אלה אזכוריה הראשונים של העיר בספרותנו.
להיכרות העמוקה המופגנת בחיבוריו עם הטופוגרפיה של ארץ ישראל ראו :בוטבול )לעיל ,הערה
,(2עמ' .459עוד אציין ,כי בספרות הקראית הארץ ישראלית בכללה ניכר עניין רב מאוד בגאוגרפיה
של ארץ ישראל.
165במקומות אחרים נוקט יפת את המילים 'זמאן עבר' .בפירושו ל'איה מעון אריות' )נחום ב ,יב(
הוא מתאר את נינוה כארי טורף ,ומוסיף' :וכד'לך כאנו מלכי אשור פי זמאן עבר אפתרסו אלאמם
ואג'לוהם' )='וכאלה היו מלכי אשור בזמן עבר ,טרפו את האומות והגלום'; ראו :הירשפלד ]לעיל,
הערה ,[50עמ' .(26בתארו את מצבם הטוב של המלכים הוא מדגיש )שם(' :פאן כאן ד'לך עלי זמאן
עבר' )='וכל זה היה בזמן עבר'( .לעומת זאת ,בתחילת פירושו לפסוק הוא אומר )שם ,עמ' ' :(25בעד
אן וצף מא יג'רי עליה אכ'ד' יצף כיף כאנו פי זמאן קבל דלך' )='לאחר שתיאר מה עבר עליהם החל
לתאר כיצד היו בזמן שלפני כן'( .בפירושו ל'עוד תפוצינה' )זכריה א ,יז( אומר יפת' :יריד בה כמא
כאנת פי זמאן עבר' )='כוונתו בו כשם שהיו בזמן עבר'; ראו :כ״י פ ,2דף 246א( .אותו צירוף הוא
נוקט גם בפירושו ל'ושכנתי בתוכך' )זכריה ב ,יד; ראו :שם ,דף 250ב( ,ובפירושו ל'ונלוו גוים רבים
אל ה' ביום ההוא' )זכריה ב ,טו; שם ,דף 251א( .דוגמה מיוחדת במינה היא פירושו ל'ונעתור להם
כי בטחו בו' )דברי הימים א' ה ,כ(' :ונעתור מצדר מאכוד מן עבר' )='ונעתור מקור לקוח מ]זמן[
עבר'( .בהמשך פירושו לזכריה )שם( הוא נוקט גם את הלשון 'זמאן עתיד' ,שבה הוא משתמש גם
בפתח פירושו כאן .בדומה לכך יאמר בפירושו ל'ושכולה אין בהן' )שיר השירים ד ,ב(' :פי עתיד'
)ראו :פירוש שיר השירים ]לעיל ,הערה ,[13עמ' ,(51אלא ששם מופיעה המילה 'עתיד' במפתיע
באותיות ערביות אף ששאר המילים העבריות מופיעות בכתב עברי .שני הצירופים כאחד מופיעים
בפתיחת פירושו לספר נחום' :בעצ'הא כאן פי זמאן עבר ובעצ'הא יתם פי זמאן עתיד' )='חלקה
התרחשה ]מילולית :הייתה[ בזמן עבר וחלקה תתרחש בזמן עתיד'; ראו :הירשפלד ,שם ,עמ' .(15
בדומה ל'פי עבר' שבפסוקנו נוקט יפת גם את הלשון 'פי עתיד' .בפירושו לפסוקים 'הודו לה' קראו
בשמו' עד 'הוא ה' אלהינו בכל הארץ משפטיו' אומר יפת' :הדא אלשיר קאלה אסף ברוח הקדש
