Page 32 - ginzei qedem 8
P. 32
32יורם ארדר
האלוהי)עדל( .ההנחה הייתה שלא ייתכן שהאל יעשה עוול לבריות ,ומי שנעשה לו
עוול -יפוצה6.
שאלת הצדק האלוהי עלתה במלוא חריפותה בסיפור על אודות דוד ,שמסר לגבעונים
צאצאים לבית שאול כדי שיוקיעום בשל חטאו של שאול כלפיהם)שמואל ב׳ כא ,א-יד(.
הייתכן שהאל יתיר לנקום את דם הגבעונים באמצעות צאצאי שאול שלא היה עוול בכפם?
הקראים דנו בסיפור זה לא רק בפירושיהם לספר שמואל ,אלא גם בדיוניהם על הכתוב
בתורה :׳איש בחטאו יומתו׳)דברים כד ,טז( .סיפור הסגרתם של צאצאי שאול לגבעונים
כפשוטו לא התיישב לדעתם עם כתוב זה .להלן נלמד על הניסיון של שני פרשנים קראים
בני המאה העשירית ,יפת בן עלי ויעקב אלקרקסאני ,ליישב את הסתירה בין המצווה
בתורה לסיפור הנדון .דרכם ביישוב הסתירה מלמד ,מחד גיסא ,על נאמנות לפשט הכתוב
בדברים כד ,טז ,לעומת מדרש ההלכה של חז״ל ,שיצא מידי פשוטו; ומאידך גיסא ,על
התרחקות מפשט הכתוב בפרשנותם לסיפור הוקעתם של צאצאי שאול ,כי הטילו אשמה
על המוקעים כדי להצדיק את הוקעתם.
מעיון בפירושים הקראיים לסיפור ההוקעה ,ולאור פירושם לסיפורים אחרים במקרא,
עולה שלמרות נטייתם לדבוק בפשט בדרך כלל ,הרשו הקראים לעצמם להתרחק מפשט
הכתוב בסיפורי המקרא כדי להתאימם לעקרונות התאולוגיים שלהם .מסתבר שהם לא
היו היחידים שעשו זאת ,כפי שמעיד עיונו של סעדיה גאון בסיפור ההוקעה כפי שנציגו
כאן .סעדיה גאון ,גדול אויבי הקראים ,הושפע אף הוא מן המעתזלה 7,וגם הוא סבר,
כמו הקראים ,שבאופן כללי יש ללמוד את המקרא כפשוטו .ואולם ,הוא ציין שמסורת
חכמים ,שכינה אותה לא אחת מסורת נביאים)את׳אר אלאנביא( ,גוברת על פשט הכתוב8.
והנה סעדיה גאון ,הנאמן למדרש ההלכה של חז״ל בפרשנות המצוות ,הרשה לעצמו ,כמו
הקראים ,לפרש את סיפור ההוקעה שלא כפשוטו ,כדי להתאים את הסיפור לעקרון הצדק
האלוהי המעתזלי.
על צדק אלוהי ופיצוי ,ואהD. E. Sklare, ‘Yusuf al-Basir: Theological Aspects of His Halakhic : 6
.Warks’, The .Jews ofMedieval Islam, ed. D. Frank, Leiden 1995, pp. 262-264ולאחרונהD. :
J. Lasker, ‘The Theory of Compensation (‘1wad) in Rabbinic and Karaite Thought: Animal 7
Sacrifices, Ritual Slaughter and Circumcision’, Jewish Studies Quarterly, 11 (2004), pp. 8
59-72
על סעדיה גאון כהוגה מעתזלי ,ראה :ש׳ סט־ומזה ,׳סעדיה גאון -הוגה יהודי בחבוה ים תיכונית׳ ,תובות
היהודים בארצות האסלאם וחקר הגניזה ,בעריכת מ״ע פרידמן ,תל אביב תשס״ב.
במבוא לתורה ,בדיונו בפסוק ׳לא תבשל גדי בחלב אמו׳)שמות כג ,יט( .ראו :מ׳ צוקר ,פירושי רב סעדיה
גאון לבראשית ,ניו יורק תדש״ם ,עמ׳ 92ו ,המקור בעמ׳ .18
