Page 34 - ginzei qedem 8
P. 34
34יורם ארדר
ב׳ יד ,ו(3.ו ואכן ,האיסור על עדות של קרובים ,שנדרש מפסוקנו ,מכונה בתלמוד ׳גזרת
מלך׳4.ו בספר המצוות מכנה הרמב״ם את האיסור הזה :׳גזירת הכתוב שאין לה טעם
כלל׳ 15134.הרמב״ם מלמדנו שהאיסור על עדות קרובים מתייחס לדיני נפשות ולדיני ממונות
כאחד :׳והוא הדין לדיני ממונות אלא שנזכר זה בדיני נפשות על דרך ההפלגה׳)עלי ג׳הה
אלאגיא(16.
לעומת זאת הקראים פירשו את הכתוב כפשוטו .תרגומו של יפת בן עלי לפסוק
הוא כדלהלן :׳לא יומתו אבות בשל)בסבב( הבנים ,ולא יומתו הבנים בשל האבות .כל
אחד בשל חטאו יומת׳ 17.מצווה זו אין נוגעת לדיני ממונות אלא לדיני נפשות בלבד,
כפי שמוכיחים הכתובים במלכים ב׳ ד ,א-ז ,המספרים על פנייתה של אחת מנשות בני
הנביאים לאלישע הנביא משום שהנושה התדפק על דלת ביתה ותבע את חוב בעלה
המת .אומר יפת:
ואשר לפריעת החובות של המת ,היורשים מחויבים בכך לפי אחת האסכולות
)מד׳אהב( ,שנאמר :׳ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך
אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה׳ והנשה בא לקחת את שני ילדיו לו
לעבדים׳)מלכים ב׳ ד ,א( .ואלישע עליו השלום לא גינה זאת ,וחייב אותה לקבל
עליה את פריעת החוב ,כפי שאמר לה :׳לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך ואת
ובניך תחיי בנותר׳)שם ,פסוק ז( .וכסף זה פורע היורש בשם הנפטר .ואשר לדיני
נפשות ,לא ייתכן הדבר ,כפי שעולה בפסוק זה ,כוונתי לכתוב :׳לא יומתו אבות׳
)דברים כד ,טז(18.
על הפעו שבין מדוש ההלכה לפשוטו של הכתוב ,ואה :מ׳ אלון ,המשפט העבוי ,ירושלים תשמ״ח ,א, 13
עמ׳ .260-259אלון מצביע על כך שבתקופת המלך אמציהו הבינו את פסוקנו כפשוטו. 14
15
בבלי ,בבא בתוא קנט ע״א .וראה :ומב״ם ,שופטים ,הלכות עדות יג ,טו .שם כתוב :׳גזרת הכתוב הוא׳.
ומב״ם ,ספר המצוות ,מצוות לא תעשה ,ופז ,מהדורת י׳ קאפח ,ירושלים תשנ״ו ,עמ׳ שיד-שטו. 16
על השוויון שבין ׳גזרת מלך׳ ל׳גזות הכתוב׳ ,ואה :׳גזרת מלך׳ ,אנציקלופדיה תלמודית ,ה ,טווים 17
18
תקסד-תקסה.
ומב״ם ,ספר המצוות ,שם.
יפת ,פירוש לדברים כד ,טז ,כ״י המכון המזוחני ,סנט פטובווג ,C 41 ,דף 243ב :׳לא יקתלו אלאבא בסבב
אלבנין ולא יקתלו אלבנין בסבב אלאבא .אלואחד בסבב כ׳טאה יקתל׳.
שם ,דף 244א -ב :׳פאמא פי ופא אלדיון אלתי תכון עלי אלמיית פאן אלוואת׳ יקומו ברלך עלי בעץ׳
אלמד׳אהב כקול אלכתאב ״ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמו עבדך אישי מת ואתה
ידעת כי עבדך היה יוא את ה׳ והנשה בא לקחת את שני ילדיו לו לעבדים״)מלכים ב׳ ד ,א( .ולם ינכו דלך
אלישע ע׳ הש׳ ואוג׳ב עליהא ופא אלדין קבלא כמ׳ ק׳ להא ״לכי מכוי את השמן ושלמי את נשיך ואת
