Page 120 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 118‬פרק חמישי‬

‫כיוון שהמחבר ביקש לכנס מעשיות ולא אגדות‪ ,‬לחלק מן הסיפורים אין הקשר‬
‫ומשמעות היסטוריים וחלקם משובצים במקומם ללא התחשבות בזמנם‪ .‬סיפורו‬
‫של חוני (‘שבעים שנות השנה‘) למשל מופיע אחרי סיפורו של נחום איש גמזו‬
‫(‘עפרות זהב‘) אף על פי שחוני חי ככל הנראה בימי שמעון בן שטח וקדם לגמזו‪.‬‬
‫אגדות מימי החורבן (כגון‪‘ ,‬עבד משכיל‘ ו‘חכמה עם נחלה‘) מופיעות לפני‬
‫סיפוריהם של גמזו וחוני ללא הצדקה היסטורית ועוד‪ .‬הכותרות‪ ,‬שמות הדמויות‬
‫ופרטי עלילה אחרים הותאמו אף הם למסגרת החוקים האפית של המעשייה‬
‫ולרוב הם מסיחים את הדעת מהקשרו ההיסטורי של הסיפור‪ .‬אף שיעבץ היה גם‬
‫היסטוריון הוא נטל לעצמו את החירות לאמץ ‘שגיאות‘ היסטוריות (להבנתו)‬
‫של חז"ל ולעצב את הסיפורים בכפוף להשקפתו הערכית‪‘ .‬ועתה הנה שאלה‬
‫זו נשאלת‘‪ ,‬כתב לרבניצקי ב–‪ 1903‬עם הכנת מהדורה מתוקנת של האסופה‪,‬‬
‫‘אם ההסתוריא החמורה בטלה מפני רשיון בעל השיח ‪ Licentia poetica‬או אם‬
‫אין משיבין על הדרוש‪ ,‬ואם תזכה ההיסתוריא בבית דינכם אל יודפס בלתי אם‬
‫המקור לבדו‪ ,‬ואם יפסקו להלכה כי אין משיבין על הדרוש תודפס כהויתה‘‪55.‬‬
‫ההכרעה הסופית הייתה ביטול החשבון ההיסטורי מפני ‘בעל השיח‘ על פי‬
‫המחשבה שהנחתה את יעבץ מלכתחילה‪ ,‬ברוח אחת עם ההנחה הרומנטית כי‬

‫תפקידה של ההיסטוריה הלאומית לעצב זיכרון חי ולאו דווקא אמין‪56.‬‬
‫על רקע זה יש להבין את הבחירה של יעבץ בסיפורו של חוני המעגל‪ ,‬הנרדם‬
‫לשבעים שנה ומקיץ למציאות חדשה‪ ,‬ואת דרכי עיצובו באסופה‪ .‬הסיפור מבוסס‬
‫על נוסח התלמוד הבבלי (תענית כג‪ ,‬א)‪ .‬על פי הסיפור התלמודי יצא חוני‬

‫‪ 5 5‬יעבץ לרבניצקי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)34‬במאמר הפותח ובהערות בסוף הספר הקדיש יעבץ לא‬
‫מעט מקום לשאלה מה בין היסטוריה לספרות באגדה‪ .‬כהיסטוריון הוא סבר כי האגדה‬
‫אינה משקפת את המציאות ההיסטורית כפשוטה אלא את הרושם שהותירה על רוח העם‪.‬‬
‫ערכה ההיסטורי הלאומי טמון לדבריו בדפוסי המחשבה וההרגשה העממיים שהיא מגלמת‬
‫וחושפת‪‘ :‬הן אמנם כי השמועה היא להט ראי מתהפכת המפזזת כל היום למול ספר דברי‬
‫הימים‪ ,‬יש אשר תגדיל את אותיותיו לבלי חוק ויש אשר תעקש את השורות למעקשים‬
‫זרים מאד‪ .‬רגע תצפה אותן זהב טהור‪ ,‬אשר מנגה נגדו תכהה כל עין ורגע תעיף תניף‬
‫כהרף עין את מראה כל הכתוב בו אל גבה שחקים‪ .‬אך מי האיש אשר חננו ה‘ יד חזקה‬
‫לעצור בראי–פז זה לעין זכה ובריאה להתבונן בה‪ .‬הוא יראה מתוכה‪ ,‬כי החזון אשר חזה‬
‫עם ישראל על דברי ימיו ועל דברי ימי העולם ואשר פריו היא השמועה העבריה מלא‬
‫חסד ואמת הוא‪ ,‬רגש טהור ועמוק לישראל ולאדם כלו ושכל טוב ומשפט ישר בכלכלת‬
‫דברי המאורעות הגדולים שאירעו בעולם‘ (שם‪ ,‬עמ‘ ‪ .)119‬ראו גם הנ"ל‪ ,‬תולדות ישראל‪,‬‬

‫עמ‘ ‪.106‬‬
‫‪ 56‬ראו ניטשה‪ ,‬כיצד מועילה [‪ ;]1874‬אחד העם‪‘ ,‬משה‘ [‪ ,]1904‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ‘ שמב‪-‬‬

‫שמז; אריאלי‪ ,‬אופקים חדשים; יסיף‪ ,‬אגדה והיסטוריה‪.‬‬